אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק רבי אליעזר דמילה › דף קלג:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק רבי אליעזר דמילה · דף קלג:

דף קלג.

בנמ' דת"ר המל כ"ז שהוא עוסק במילה חוזר כו' ברש"י המל בשבת, משמע דבחול חוזר גם על ציצין שאין מעכבין את המילה. וכ"פ בטור יו"ד (סי' רס"ד) להדיא ע"ש]. ולפ"ז יש לעיין למה יהי' רשאי לאכול בתרומה אם נשארו ציצין שאין מעכבין כיון דמדרבנן אכתי צריך לגמור המילה. ולקמן (קל"ז.) במשנה מפורש דדוקא בציצין המעכבין אינו רשאי לאכול בתרומה מיהו למאי דמסקינן ביבמות (ע"ב.) דמשוך מותר לאכול בתרומה אע"ג דמדרבנן צריך למול א"ש נמי הכא. אבל אכתי קשה לר"ה דס"ל התם דמשוך אסור בתרומה, אך י"ל דהכא שאני שאינו חייב אלא משום ואנוהו כמ"ש הב"ח ביו"ד שם. שאינו אלא לכתחילה ולא לעכב כמ"ש התוס' בסוכה (כ"ט:), ולשיטת רש"י שם דגם ואנוהו מעכב. י"ל דמשוך חמור טפי כיון דחיובא דידי' אית לי' אסמכתא מיוחדת בקרא מדכתיב את בריתי הפר ע"ש). ולולי פי' רש"י י"ל דגם בחול מיירי דאין מעכבין לגמרי משמע, שוב ראיתי שגם הרמב"ם (פ"ב מה' מילה ה"ד) פי' כן דמיירי בחול ע"ש], (כן פי' הב"י ביו"ד שם דברי הרמב"ם אך בכ"מ שם נסתפק לפרש דבשבת קאי. ועי' בשאג"א (סי' נ') שהאריך בזה]. ובש"ג כאן תמה עליו ולק"מ. והא דאמרינן לקמן דבמילת ציצין שאין מעכבין איכא משום זה אלי ואנוהו י"ל נמי דזה אינו אלא בשעת עשיית עיקר המצוה כשלא פירש. או אפי' בפירש ובשעה שהוא חוזר על ציצין המעכבין. אבל בפירש לגמרי שיהי' צריך לחזור על ציצין שאין מעכבין לחוד אין שייך כלל לאנוהו ודוק:

שם בגמ' וכתוב בו לשמו כו'. י"ל הפי' כתוב בו לשמו בדיו נאה שיקח לשם חיבוב המצוה דיו נאה הגם שיש לו דיו נאה מכבר. ובקולמוס נאה משום דהכתיבה עצמה נמי מצוה היא צריך לעשות באופן מהודר אע"פ שאין ניכר ההידור אחר הכתיבה כנ"ל:

שם בגמ' דאתי ביה"ש דשבת כו' ואמר להו מספקינא כו' יש לעיין למאן דמכשיר ביבמות (ע"ב:) מילה שלא בזמנה למול בלילה. א"כ כיון שיש לו פנאי לקיים החצי בזמנה ומשלים וגומר בלילה כדינה נמצא דגם למפרע חצי הראשונה מצוה היא ובזמנה נעשית. אפשר דלדידי' אין ה"נ דדוחה שבת [או דילמא כיון דמ"מ לא עביד בשבת אלא פלגא דמצוה אינו דוחה שבת]. ועי' בחי' הר"ן מפרש דמיירי במל בע"ש והילקט בשבת וחייב משום דתשיעי הוא ומילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת ע"ש, ולכאורה קשה לפ"ז למה תלי הך דינא בהא דקתני ברישא דמהלקטין את המילה, ונראה דאי הוי ציצין שאין מעכבין את המילה הוי פטור מה"ת דמקלקל הוא כיון דא"צ למול עוד אלא לכתחילה משום ואנוהו] אלא משום דמהלקטין בציצין המעכבין משו"ה אם הילקט ענוש כרת, מיהו מה דמסיים הר"ן ואפי' ר"י דשני תינוקות דלקמן (קלז.) מודה הכא לפי שלא ניתן שבת לדחות אצל מילה זו. אינו מובן דלמה לי' האי טעמא תיפוק לי' דלא פטר ר"י אלא בשוגג מחטאת משום דהוי טעה בדבר מצוה. אבל לא במזיד מעונש כרת וצ"ע]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה