אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כלל גדול › דף סט:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כלל גדול · דף סט:

דף סט.

בגמרא רבא אמר מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי. נראה דנקט חומש במקום קרבן למונבז דבשגג בחומש גרידא נמי חשוב שוגג, מיהו לפי הסברא שכ' תוס' לעיל דקרבן לא אפשר בתשובה לפמ"ש לעיל לפרש דבריהם [דכיון דאיכא בשוגג חיוב קרבן לא מהני תשובה במזיד] לא יתכן הכא דודאי מהני תשובה במיתה בידי שמים. אבל אפשר דבתרומה כיון דיש חומש בששגג מה"ט לא מהני תשובה במזיד וגרע משאר חייבי מיתה בידי שמים וצ"ע:

שם בגמ' אמר ר"ה כו' מונה ששה ומשמר יום אחד. פי' רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו. ואפשר דדוקא כשיודע שביום הקדום לא עשה מלאכה ולכן יכול לחשוב אותו היום לשבת:

שם בגמ' ואם הי' מכיר מקצת היום כו' עושה מלאכה כל היום כולו. לכאורה נראה דעושה בו פרנסת ששה ימים הנשארים ג"כ כיון דהיום ודאי איננו שבת, אך לפ"ז מאי מקשה פשיטא. ולכן י"ל דבאמת לכאורה קשה דהו"ל לתקן לברור ג' ימים לעשות מלאכה ובד' ימים ישבות ואז יהי' רוב מהימים בלי מלאכה. משא"כ השתא ממ"נ מחלל גם יום השבת. וע"כ צ"ל דמן התורה בל"ז אין איסור או משום דס' דאורייתא מה"ת לקולא כדעת הרמב"ם. או דכל יום תופסין שהוא מהרוב שהם ימי חול גם למ"ש המג"א (סי' שד"מ) דהוי קבוע מ"מ אינו אלא דרבנן כדין קבוע שאינו ניכר ולמ"ש התוס' בנזיר (י"ב.) גם מדרבנן לא הוי קבוע וכן משמע בירושלמי כאן]. רק מדרבנן בעלמא שתיקנו לעשות כן זכר להשבת. והאי קידושא ואבדלתא דהכא אפשר שאינם בשם ומלכות דהא ספק ברכות להקל [הגם דמסתימת לשון הפוס' ל"מ כן] וא"כ י"ל דגם במכיר מקצת היום נמי מותר בשאר הימים ג"כ. והנה מלשון רש"י שכתב שלא לפקוח נפש משמע דכדי פרנסתו היינו רק מצומצם שלא ימות ברעב ולכן א"ש מ"ש וההיא יומא לימות שא"י לצמצם מעט מעט משאר הימים לצורך השבת (וכן פי' הריטב"א ע"ש]:

שם בגמרא אר"נ אמר רב"א תרי קראי כתיבי כו' מתקיף לה רנב"י כו'. לכאורה הי' נראה דרנב"י היינו ר"נ עצמו רק מקודם אמר בשם רב"א ואח"כ מתקיף עלה. דאל"כ הו"ל למימר ורנב"י אמר ולא שייך לשון מתקיף לה, אך לשון פי' רש"י לא משמע כן אלא דר"נ סתם לאו היינו רנב"י ורנב"י חולק עליו. [אכן בגיטין (ל"א:) משמע מפי' רש"י דסתם ר"נ הוא רנב"י. וע"ש בתוס'. ובעירובין (מ"ג:) שהקשו ע"ז והוכיחו דסתם ר"נ הוא ר"נ בר יעקב]. ויל"ד מאי אתקפתא דרנב"י דהרי צ"ל דהך קרא ושמרו בנ"י את השבת אע"ג דכתי' בלשון יחיד אי אפ"ל כן וכי שבת א' צריכין לשמור ולא יותר וע"כ לומר דהכוונה הוא בדרך כלל לשמור שיש שם שבת בעולם וא"כ היינו שמירה אחת לשבתות הרבה אבל שבתותי תשמורו היינו שמירה אחת לכל שבת:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה