שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כל כתבי · דף קיט:
בגמ' אמר רבא כו' אפי' יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכולו. משמע מזה דבנוסח התפלה סל הקדמונים לא הי' כתוב ויכולו. ומ"מ הציבור הי' אומרים ויכולו להעיד ביחד על מעשה בראשית. ואחר שאמר ריב"ל אפי' יחיד צריך לומר הוסיפו בתפלה ויכולו. ושוב ראיתי קצת מזה כ' הרא"ש אך באופן אחר [שלא היו אומרים בתפלה ויכולו אלא ויברך וגו' ויקדש אותו. וכן הוא ברמב"ם בסוף ספר אהבה בסדר התפלה. וכמ"ש הה"מ (פ' כ"ט מה"ש ה"ז) דלפי שאמרו דאפי' יחיד צ"ל ויכולו סמכוהו על הכוס ע"ש]:
שם בגמ' תניא כו' ב' מלאכי השרת כו' אחד טוב כו'. נראה דט"ס היא דמלאך רע אינו בכלל מלאכי השרת וכן ברא"ש הביא ב' מלאכים סתם. (וכן הוא בשל"ה ע"ש אכן ברי"ף ובטור או"ח (סי' רס"ב) הביאו כגירסא שלפנינו. וע"ש בפרישה שהביא בשם הע"י דבמלאכי עליון אין רע ומפרש דביצ"ט ויצה"ר קאי ע"ש, אבל לפ"ז קשה הא דאמרי' ב' מה"ש מלוין לו לאדם בע"ש מבהכנ"ס לביתו דמשמע שאין מלוין אותו אלא בערבי שבתות]:
שם בגמ' אמר רנב"י בשעה שאין ב"א מצויין לכבותה:
פשוט נראה דהיינו בשעת שינה בלילה. ורש"י פי' בשבת ולפ"ז אפשר דכל הכוונה שאמרו אין דליקה מצוי' אלא במקום שיש חילול שבת הפי' דליקה בשבת אינה מצוי' אלא כשמחללין את השבת: