אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כל כתבי › דף קיז:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל כתבי · דף קיז:

דף קיז.

במשנה מצילין מזון ג' סעודות כו' הראוי לבהמה לבהמה צ"ל דג' סעודות לא קאי אלא על הראוי לאדם דלבהמה ליכא חילוק בין ג"ס או יותר [וכמ"ש ג"כ במאירי דלבהמה מצילין בשיעור שתוכל להתפרנס באותו היום ע"ש, דאע"ג דאסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו מ"מ אם נתן לה בשחרית שיעור פרנסתה א"צ ליתן ג"כ שנית במנחה דוקא] והא דקתני ר"י אומר לעולם מצילין מזון ג"ס. לכאורה מ"ט דר"י כיון דכבר אכל ב' סעודות למה התירו לו להציל ג"ס ואי משום דראוי לאחרים שלא אכלו א"כ גם יותר מג' יציל, וי"ל קצת משום דלפעמים שלא אכל עדיין ג"ס יכול להשלים עכשיו כל הג' סעודות לא פלוג בתקנתם והתירו לעולם להציל ג"ס:

בגמ' אמר רבא מתוך שאדם בהול כו' אתי לכבויי, קשה להפוס' דמלאכה שאצל"ג פטור עלי' א"כ כי נמי יכבה לא יהי' אלא איסור דרבנן דכיבוי מלאכה שאצל"ג היא, ואמאי גזרי' להציל דלמא אתי לכבויי הא הוי גזירה לגזירה, [ומ"ש בפרמ"ג (סי' של"ד ס"ק ג') דהכא קאי אליבא דר"י ולר"ש י"ל דאתי להוציא לרה"ר, אינו מספיק דהכא רבא הוא דאמר הכי ואיהו ס"ל לקמן (קמ"א:) כר"ש אכן במאירי תי' דלא הוי גזירה לגזירה דודאי יכבה ע"ש]:

שם בגמ' ת"ר הציל פת נקי' אין מציל כו' הדראה מציל פת נקי'. לכאורה משמע דאתיא ברייתא דהכא כמ"ד מערימין, והכי פירושא דיכול להציל הדראה ואח"כ יציל נקי', אך הרי"ף הביא בסתם פלוגתא דר"י בר"י ורבנן דלעיל אי שרי להערים ומסתמא סובר כרבנן דאין מערימין והביא גם ברייתא זו, וע"כ צ"ל דמיירי שעבר והציל פת הדראה באיסור יכול להציל אח"כ נקי', ומ"ש התוס' דכשאופין ביו"ט של פסח כו', יעשה מתחילה של הדראה ואח"כ יעשה הנקי' תמוה דהיכי שרי להערים ולאפות שלא לצורך יו"ט, [כמ"ש התוס' בביצה (י"ז: ד"ה ובלבד) דבבישול אסור להערים ביו"ט ע"ש] וגם אמאי נקטו דוקא יו"ט של פסח, לכן י"ל דמיירי שכבר הי' לו עיסות מגולגלות וביו"ט ש"פ אם לא יאפה יבוא לידי חימוץ ויאסר בהנאה, לכן מותר לו מקודם לאפות של הדראה ואח"כ יאפה הנקי' משום פסידא, אבל אם כבר אפה הנקי' אסור לו לאפות אח"כ של הדראה, אבל בשאר יו"ט דליכא פסידא לעולם אסור, [אכן בפסקי תוס' לא הביאו יו"ט ש"פ משמע דבכל יו"ט שרי]:

שם בגמ' ר"א ור"א כי מיקלע להו ריפתא דעירובא כו' פי' רש"י פעמים שהעירוב בביתם כו', ויש לפרש דמנהגם הי' שבכל שבת יתן אחד מבני החצר פת ויזכה לכל בני החצר משלו ומונח אצלו, וכשהי' מגיע שבת שיתנו הם הפת לערב לכל החצר הוי אכלי להו למחר והכי פי' כי מיקלע להו שיתנו הם פת:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה