שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כל הכלים · דף קכד.
בגמ' הני מילי היכא דאיכא תורת כלי עליו כו'. לכאורה כיון דמחלק בין יש עליו תו"כ או לא שוב י"ל גם ביו"ט האי טעמא דאסור מדינא משום שאין עליו תורת כלי. אכן מהא דפרכינן בסמוך ומי גזרינן משמע דביו"ט אינו אסור אלא משום גזירה. וי"ל דשאני דבר שמלאכתו לאיסור דנהי דמותר בטילטול לצורך גופו מ"מ צריך להיות עכ"פ תורת כלי עליו אבל דבר שמלאכתו להיתר גם בל"ז מותר ועי' לעיל (מ"ו.) דמחלק ג"כ בין אי איכא תו"כ עליו או לא [ועי' בר"ן בביצה פ' המביא דסוגיא דהתם פליגא אסוגיא דהכא וס"ל דמדינא אסור ולא משום גזירה ע"ש]: