אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כל הכלים › דף קכג:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל הכלים · דף קכג:

דף קכג.

במשנה קנה של זיתים כו' מקבל טומאה, פי' רש"י אם יש קשר בראשו כלי הוא לפי שעב בראשו. זה אינו אלא לס"ד דגמ', אבל לפי המסקנא צריך להיות בר קיבול דאל"כ פשוטי כ"ע א"מ טומאה. אך קשה לפמ"ש הרע"ב (בכלים פ"ב מ"א) דמדרבנן פשוטי כ"ע נמי מקבלין טומאה מאי פרכינן בגמ' אמאי פשוטי כ"ע הוא כו' דילמא הא דקתני במתני' דמקבלין טומאה מדרבנן הוא וצ"ע, ולכאורה קשה למאי דאמר רבא לעיל דאי לא הוי מנא לענין טומאה לענין שבת נמי לאו מנא הוא, אמאי קתני דבין כך וב"כ ניטל בשבת כיון דא"מ טומאה אם אין קשר בראשו ] וכמ"ש המהרש"א לעיל בתוס' ד"ה מדלענין וע"ש מ"ש בשם הר"ן], ונ"ל דשאני הכא דבאמת כלי הוא אלא לענין טומאה גזה"כ דצריך להיות בר קיבול אבל לענין שבת שפיר הוי כלי ומותר לטלטלו, ולפ"ז לס"ד דגמ' דע"כ הוי ס"ל דאם אין קשר בראשו גרע מפשוטי כ"ע ולאו כלי הוא, הו"מ להקשות אליבא דרבא דא"כ אמאי ניטל בשבת, אלא דעדיפא מינה מקשה אליבא דכו"ע כיון דקושטא דמילתא דפשוטי כ"ע א"מ טומאה]:

שם בגמ' חיתבי' ושוין שאם קצב כו' ובתוס' ד"ה ה"נ מחמה לצל והא דנקט כו'. עי' בתוס' יו"ט (פ"ק דביצה מ"ה) שהכריע דעלי הוי מוקצה מחמת חסרון כיס ומשום שמחת יו"ט ב"ה מתירין. דאל"כ קשיא דפלוגתא דב"ש וב"ה אינו ענין ליו"ט וכנראה נעלם ממנו סוגיא דהכא ומ"ש התוס' דלרבותא דב"ש נקט לקצב עליו בשר. אבל לב"ה בלאו הכי מותר לצורך גופו ומקומו:

בתוס' ד"ה מקצוע לא חשיב אלא כלים דלאו בני קיבול כו' וקשה דזוהמא ליסטרן דהיינו כף גדולה כמ"ש רש"י כאן ובב"מ (ל"ג.) וכן פי' הרע"ב בכלים (פי"ג מ"ב ובפכ"ה מ"ג) ע"ש א"כ] ג"כ בר קיבול הוא ולא הי' צריך למיתני בהדי הני. ולולי דבריהם יש לפרש דלא אסרו כלל הכלים הצריכין לכל אדם לאכול ולהשתמש בהם. והכא קתני דאפי' מהכלים שאינם נצרכים כל כך התירו שלשה כלים אלו. וסכין קטן דקתני ג"כ לא שכיח להשתמש בו. [אכן רש"י פי' דהני תדירין בתשמיש. ועי' בבעה"מ שפי' דהוצרכו לפרש הני כלים דלפעמים מצויין במלאכת איסור]

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה