אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כירה › דף מ.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כירה · דף מ.

דף לט:

בגמ' א"ל ר"י לאביי רבה היכי עביד כו' לא שמיעא לי' פירש"י לא שמיעא לרבה. ולכאורה לא משמע הכי מדאמר איתיבי' כל הני תיובתא. ולמאן אותבי' ע"כ דקאי לרבה דאביי איהו דאותיב לרבה ומסיק בתיובתא אלמא שמיעא לי'. ועוד קשה מאי מקשה פשיטא דעביד אי שמיעא לי'. ודלמא הא גופא מספקא לי' אי שמיעא לרבה הני תיובתא ולא עביד. או לא שמיעא לי' ועביד והי' נראה לפרש לא שמיעא לי' קאי לר' יוסף וקצת קשה מאי תיובתא לרבה דילמא הא דתני רוחץ פניו ידיו ורגליו לאו דוקא הני דאם משייר אבר אחד נמי שרי כיון דפניו יו"ר אליבא דשמואל נמי לאו דוקא דגם שאר אברים שרי כל שאינו רוחץ כל גופו כמ"ש הב"י (סי' שכ"ו) וברמ"א שם]. א"כ י"ל דהא דקתני אבל לא כל גופו היינו בבת אחת. לבד מהברייתא דתניא בהדיא כוותי' דשמואל הוי תיובתא. אבל לא מאידך ברייתות דלעיל כנ"ל:

בתוס' ד"ה הלכה כו' כי ההיא דפ"ק דפסחים כו' א"ר ישמעאל בר"י אני אכריע כו' אמרו לו אין הכרעה שלישית מכרעת. משמע דר"י בר"י רצה שיפסקו כמותו כיון דהוי מכריע ומשו"ה הוצרכו להשיב לו דהכרעה שלישית אינה מכרעת. אף דאמרי' הכא דבברייתא לא אמרינן הלכה כמכריע. כבר כתבו התוס' בדיבור הקודם דדוקא הכא דאיכא סתם משנה להיפוך. אבל בעלמא גם בברייתא הלכה כמכריע. אכן לפמ"ש הרשב"א בשם הגאונים דבברייתא לא קיי"ל כדברי המכריע וכ"מ מדברי התוס' במנחות (ל"א: ד"ה מי) קשה מההיא דפסחים כנ"ל]:

בא"ד והא דתנן בברכות כו' פר"ת התם דהוי כהכרעה שבכל הש"ס ול"נ דלא הוי כהכרעה כו'. י"ל כיון דר"ג מפ' טעמא משום דשמן זכינו לריחו ולסיכתו. ממילא משמע דשמן שאין בו ריח לא עדיף מהדס. א"כ הו"ל הכרעה דמחלק בין שמן שיש בו ריח לאין בו ריח. ואע"ג דב"ש וב"ה לא גילו דעתם לחלק בזה. י"ל דסבר כהר"ח דמ"מ הוי הכרעה. ולפרש"י שם דמברך על שמן ערב י"ל ג"כ נ"מ באינו רוצה לסוך אלא להריח א"כ לית לי' מעלה על ההדס:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה