שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כירה · דף לח:
בגמ' בגמסבר ר"י למימר כו' איתיבי' אביי ומשמע דר"י הדר בי' מכח הא דתניא כוותי' דאביי. מיהו קשה דאכתי יש לקיים דיוקא דר"י להתיר לסמוך בגרוף וקטום. דלא מיבעיא מדיוקא דאביי ודאי אין ראי לאסור סמיכה בגרוף וקטום דהא איהו מוקי סיפא דמתני דכופח באינה גו"ק אלא אפי מברייתא אין להוכיח לא מיבעיא לגי שהביאו בתוס' באמת מותר סמיכה בגריפה וקטומה אלא אפי לגי דידן מ"מ בקש וגבבא וגו"ק י"ל שפיר דסמיכה מותר
ומשו"ה נקט במתני' דוקא תוכו וע"ג כדיוקא דר"י. ואפשר דאין ה"נ דכה"ג מותר אך אביי ידע דר"י בעי להתיר אפי' בלא גו"ק ואפי' בגפת ועצים:
בתוס' ד"ה פינה כו' וא"ת דבפ' במה טומנין כו'. יש לתמוה מאי קשיא להו הא לא דמי אהדדי דהכא דאיסור חזרה משום דמחזי כמבשל י"ל דבמיחם חדש מחזי יותר כמבשל. אבל התם בהטמנה בדבר שא"מ הבל שאסור משום שמא ירתיח שפיר כשפנהו ממיחם למיחם לא שייך למיגזר שמא ירתיח. וכדאי' להדיא לקמן (נ"א.) השתא אקורי קא מקיר לה ארתוחי קא מרתח לה ונראה כי כן הוא כוונת הר"ן בתי' א' ע"ש] גם תירוצם אינו מובן דהא כאן בחזרה ע"ג כירה גו"ק אין הטעם כלל משום חיתוי אלא משום דמחזי כמבשל:
שם בגמ' איבעיא להו גלגל מאי אר"י אם גלגל חייב חטאת. והא דתנן במתני' א"נ ביצה בצד המיחם דמשמע דאינו אסור אלא לכתחלה. י"ל דהא דמחייבין הכא היינו דוקא אם גלגל אצל האור ממש בידים. וקמ"ל דגלגול אע"ג שהיא צלי' קצת חייב כמו גמר צלי'. אבל במתני' במגלגל אצל המיחם אינו חייב חטאת רק לכתחלה אסור. אך לפמ"ש הרמב"ם (בפ"ט מה' שבת) להדיא דגם אם גלגל בצד המיחם חייב חטאת. שוב קשה לשון המשנה דמשמע דאינו אסור אלא לכתחילה. ודוחק לומר דמתני' מיירי במיחם שמתחמם אצל החמה ומשום גזירה אטו תולדות אור הוא דאסור ור' יוסי פליג גם אהא דל"ג אטו תולדות האור: