אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כירה › דף לח.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כירה · דף לח.

דף לז:

3בגמ' דרש להו כו' ול"ש מאי ול"ש רבה ור"י כו' רנב"י כו' צ"ע למה לא נפרש כפשטי' דאמר רחב"א דל"ש בין מבשל לשוכח. דגם בשוכח שוגג מותר ומזיד אסור כמו במבשל:

שם בגמ' אבל האי דלא קעביד מעשה כו' ויל"ד דלמה לא נחלק דדוקא במבשל ממש דאיסורא דאורייתא הוא אסור במזיד אבל בשיהוי דלא הוי אלא איסור דרבנן מותר **אע"ג דלקמן במעשה דאנשי טבריא דהוי ג"כ איסור דרבנן ואסרו להם חכמים. י"ל דבהטמנה החמירו יותר כמ"ש התו"י לקמן (ל"ט) ובמהרש"א לקמן (מ"א:) דאל"כ תקשי מהתם לרבה ור"י דהכא. אך לכאור' י"ל מהא דתנן בתרומות (פ"ג מ"ג) המטביל כלים כו' המעשר בשבת כו' במזיד לא יאכל אע"ג דטבילת כלים ומעשר בשבת לא הוי אלא איסור דרבנן. וכ"פ הרמב"ם (פכ"ג מה"ש) והר"ן בביצה פ' משילין. אכן הר"ש שם ובתוס' לקמן (מ"ג.) הביאו אוקימתא דגמ' בביצה (י"ז:) דדוקא בדאית לי' פירי אחריני. ולפ"ז הכא ג"כ הו"ל לחלק הכי. ואפשר דהכא שאני הואיל דאיכא למיחש שמא יחתה ויבוא לידי איסור דאורייתא חמור טפי. וכעין זה כ' הר"ח בפסחים (צ"ב:) ע"ש:** וי"ל דהנה התוס' הקשו לרבה ור"י מהא דלעיל דלא תמלא אשה כו' דג"כ לא עביד מעשה ואסור. אכן מפשטות לשון הגמרא דלא קא עביד מעשה משמע דוקא כאן דלא עביד מעשה איסור כלל ס"ל לרבה ור"י דמותר. והיינו משום דאיירי דבשעה שהניח הי' דעתו ליטלו מבעוד יום ואח"כ שכח ליטלו. משא"כ לעיל דהניחתו על דעת שישאר בתנור בשבת שפיר מיקרי עביד מעשה איסור וכ"נ כוונת הפנ"י]. אבל עכ"פ מוכח מהתם דאין לחלק בין דאורייתא לדרבנן דהא שם ג"כ ליכא רק איסור דרבנן ואסור:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה