שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק ואלו קשרים · דף קיג.
במשנה אבל לא בחבל פי' רש"י דמבטל לי' התם והוי קשר של קיימא וקשה דא"כ ליתחייב חטאת ג"כ ואבל לא בחבל משמע איסור גרידא, ועוד דבהא לא הוי פליג ר"י ובגמ' מסקינן דבחבל דגרדי פליגי משום גזירה, וצ"ל כוונת רש"י דמשום דחבל דעלמא מבטל להו לכן גזרו אפי' בחבל דגרדי, והא דקתני אבל לא בחבל כולל כל החבלים ובדגרדי איסורא הוא דאיכא, ] אכן בפסחים (י"א.) פי' רש"י אבל לא בחבל שמא יניחנו שם עולמית. משמע דבגרדי לחוד הוא כפשטות סוגיא דגמ']:
בגמ' אר"י א"ש כלי קיואי מותר לטלטלן פירש"י דקמ"ל דאין הגרדי מקפיד עליהם ולא הוי מלאכתן לאיסור, ותמוה מנ"ל הא דהרי אפי' כלי שמלאכתו לאיסור נמי מותר לצורך גופו, אך אי הוי מקפיד עליו טובא כמו כובד העליון וכובד התחתון איכא למימר דאפי' לצורך גופו אסור מטעם דדוכתא מייחד להו כסיכי זיירי ומזורי לקמן (קכ"ג.) ע"ש דרש"י פי' בכובד תחתון ועליון ומשום דמייחד להכי, אבל מ"ש כאן דהוי מלאכתו לאיסור תמוה, ולקמן (ק"מ:) פי' רש"י הרבותא דהני קנים של אורגים תורת כלים עליהם, ופי' זה נכון דהוי ס"ד לומר דהם עצים בעלמא, וקמ"ל דאית בהו דין כלי שמלאכתו לאיסור ומותרין בטלטול לצורך גופן ומקומן. [ועי' ברמב"ם (פכ"ו מה"ש ה"א) מבואר דכלי קיואי דהכא הוי כלי שמלאכתו לאיסור וכמ"ש הה"מ שם דלא ס"ל כפי' רש"י כאן]:
בתוס' ד"ה התם חבל הוי וקמ"ל רב כו' כר' יהודה. לתי' זה קשה בגמ' למה להו לשנויי התם חבל דעלמא דהא י"ל אפי' חבל דגרדי וכחכמים אתיא. ויותר משמע כתי' השני שבתוס' דאפי' חבל דעלמא לא הוי אלא גזירה, כדמשמע הלשון ובלבד שלא יביא כו' דחבל מתוך ביתו לא שכיח לבטל. ומדאורייתא שרי אלא דרבנן אסרו וגזרו אטו חבל דהפקר. וא"כ בדגרדי הוי גזירה לגזירה, אך לפ"ז הוי מצי בגמ' לתרוצי דהכא נמי בחבל דעלמא ורב ס"ל כר"י כמו דלא גזיר גרדי אטו דעלמא כמו כן לא גזיר חבל מביתו אטו דהפקר, אלא דבעי לשנויי דרב אליבא דהלכתא כחכמים ס"ל: