אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק המצניע › דף צה.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק המצניע · דף צה.

דף צד:

בגמ' ת"ר המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש כו' וחכמים אומרים כו' אינו אלא משום שבות לא נתפרש בגמ' מ"ט אית בהו משום שבות. ובשלמא במכבד ומרבץ א"ש דאיכא שבות משום דאתי לאשוויי גומות כדפרש"י אבל ברודה חלות דבש מאי שבות איכא. וצ"ל דהוי גזירה אטו תולש. [ועי' ברמב"ם (פכ"א מה"ש ה"ו) מפני שהיא כתולש וכן בשו"ע (סי' שכ"א סעיף י"ג). ואפי' אם אין הכוורת מחוברת בטיט אסור כמ"ש התוס' בב"ב (ס"ה.) ד"ה הרי ולפמ"ש הרע"ב בשביעית (פ"י מ"ז) דאם היא מחוברת בטיט לקרקע לכו"ע חייב. וכ"מ בתוספתא סוף עוקצין. י"ל דגזרו גם באינה מחוברת לקרקע אטו כשהיא מחוברת וכ"מ במתני' דשביעית שם ודעוקצין (פ"ג מ"ז) דקתני וחכמים אומרים כו' והרודה ממנה בשבת פטור וקי"ל דכל פטורי דשבת פטור אבל אסור אכן בחי' הר"ן לקמן (קל"ח.) מבואר דלחכמים מותר לכתחילה. ודבריו צ"ע]:

בתוס' ד"ה המכבד כו' תימא דע"כ מיירי דלא הוי פ"ר כו' י"ל דלר"א לא הוי מלאכה משום אשוויי גומות אלא דמכבד גופא הוי בונה אף אם אינו משווה הגומות מ"מ משנה הבנין מכמות שהי'. וכן מרבץ גופא אב מלאכה היא דהוי בונה כנ"ל, ובזה מיושב מה שהקשו התוס' בסמוך בד"ה שרא דבשילהי תמיד נשחט כו' והכא משמע דברצפה ליכא אשוויי גומות. ולמ"ש דלר"א גוף הכיבוד והריבוץ הוי מלאכה אפי' אם אינו משווה גומות. א"ש התם דגם ברצפה אסור. אך מ"מ קשה מאי דאמרי' שם דאי רבנן האמרי שבות היא וא"ש במקדש דלמה לי האי טעמא תיפוק לי' דברצפה ליכא שבות כלל דליכא אשווי גומות כיון דלא סבירא להו דהכיבוד והריבוץ גופא הוי מלאכה:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה