אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק הזורק › דף ק:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הזורק · דף ק:

דף ק.

במשנה הזורק בים ד"א פטור אם הי' רקק כו' פחות מי' טפחים. ומשמע דברישא דפטור מיירי בעמוק י' טפחים. וקשה דא"כ אמאי נקט ים אפי' בגומא שלא הי' שם מים כלל הי' פטור הזורק ד"א כיון דעמוק י"ט הוי רה"י, ונראה דאפי' הי' מים בגומא עמוקה עשרה לא נתבטל עדיין מתורת רה"י דאין סברא שהמים יבטלו מתורת רה"י כדאי' לעיל דמים לא מבטלי מחיצתא. וכמ"ש במג"א (סי' שמ"ה ס"ק י') וע"ש מ"ש (בס"ק י"ד) ובפרמ"ג] וצ"ל דהא דקתני במתני' ים לרבותא קתני דאע"ג דהוי גדול ורחב י"ו אמה כרה"ר וספינות עוברות בו מ"מ אינו כרה"ר. מפני שאין יכולין להלוך בו אלא בספינה לפיכך הוי כרמלית כמדבר ובקעה וכדקתני בברייתא לעיל (ו'.) וג' חילוקים יש דבים גדול הוי כרמלית, ובגומא ורקק עמוק י' טפחים לעולם הוי רה"י ובפחות מי' אם רה"ר מהלכת בו הוי רה"ר:

שם בגמ' וצריכי כו' ה"מ בימות החמה דעבידי אינשי דמסגי כו' עי' לעיל (ח':) בתוס' ד"ה ואי שהקשו דבצריכותא חדא סגיא דאי תני רקק פ"א הו"מ בדדמי לי' ותי' דעביד צריכותא אפי' אי הוי תני בהדיא רקק בימוה"ח ורקק בימוה"ג ע"ש. אבל אכתי קשה דבצריכותא חדא סגי דמלשון המשנה ורה"ר מהלכת בו משמע דצריכין לידע ברור שמהלכין בו רבים הא בסתם לא הוי רה"ר. וא"כ צריכי למיתני תרוויהו דאל"כ הי' אמרינן דבימות החמה כיון דעבידי אינשי דמסגי כו' אף בסתם הוי רה"ר:

שם בגמ' ר"א אמר איצטריך סד"א ה"מ היכא דהוי ד'. פי' רש"י ה"מ דהוי רה"ר. ובפי' המשניות לרמב"ם נראה דמפרש איפכא דה"מ הא דבעמוק י' אינו רה"ר היכא דהוי ד' אבל בפחות הואיל ופסעי לי' ליהוי רה"ר גם בעמוק י'. אבל בחיבורו (בה' שבת פי"ד ה' כ"ד] נראה דמפרש כפרש"י. ובפי' הרע"ב נראה שהביא שנויא דאביי כמ"ש התויו"ט]. וע"ש עוד בתי"ט מ"ש וצל"ע כו' דחריץ שהיא ד' על ד' פחות מי' הוי כרמלית. ובחי' הר"ן מחלק בין רקק לגומא [גם בלית בה ד'] ע"ש. ומ"מ א"י מהיכן הוציא הר"ן לחלק בינייהו. אדרבה מדפליגי ר' יוסף ורבא בפ"ק בגומא נהי דקיי"ל בגומא לא דתשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש, אבל הילוך שפיר י"ל דמהני גם בגומא שלא להפליג מחלוקתם:

והא דאמרינן אבל היכא דלא הוי ארבעה מפסעי פסעי לה נראה לפרש דקמ"ל דאפי' הוי הכי דפסעי לה מ"מ כיון דהוי הילוך לרבים דרך פסיעה נמי הוי רה"ר. דאל"כ הרי כמה בקעים איכא בר"ה שעוברים עליהם בפסיעה רחוק לומר שלא יהיו רה"ר:

שם במשנה ספינות קשורות כו' אין מטלטלין מזו לזו פירש"י דבטל העירוב וכ"כ הרע"ב. ולפ"ז משמע דבשל אדם א' שרי גם באין מקושרות, ולפ"ז גם הא דקתני ברישא ומן הספינה לחבירתה דפטור משמע אבל אסור מיירי ג"כ דוקא בשל ב' ב"א. ולפע"ד א"י מנ"ל הא דכמו דבס"ד דגמ' [לקמן לפי' רש"י וכן לפי' הראשון בתוס' ד"ה פשיטא] ודאי גם בשל אדם א' אסור מטעם דשמא יתפרדו זה מזה ויטלטל דרך כרמלית. דאל"כ אדמקשי פשיטא ארישא טפי הו"ל להקשות אסיפא דאמאי אסור כשאינם קשורות לפי הס"ד דמיירי באדם אחד. [ואפי' לפמ"ש התוס' לעיל (ל"ט:) ד"ה אלא דאע"ג דמצי להקשות מסיפא דרך הש"ס לדקדק מרישא. אכתי קשה דהא גם למאי דמשני רבא לא נצרכא אלא להתיר ביצית שביניהן קשה סיפא דמתני' דקתני אע"פ שמוקפות שסמוכות זו לזו כפי' רש"י דמשמע דליכא דבר המפסיק]. א"כ מנ"ל דבמסקנא הדרינן מזה. אלא ע"כ הא דפריך פשיטא דמותר ומשני בב' בני אדם. קאי ארישא בקשורות אבל לעולם הא דבאין קשורות אסור הוא מטעם דמטלטל דרך אויר כרמלית. או שמא יפול החפץ אל המים ואתי לאתויי כמ"ש התוס'] וגם לקמן בברייתא דנפסקו נאסרו חזרו ונקשרו חזרו להיתרן משמע כן. דלפי' התוס' מטעם דבטל העירוב קשה איך יחזור ויהי' עירוב ע"י הקשירה כיון שכבר נתבטל. ומה ענין מחיצה לביטול עירוב. ועי' לקמן בתוס' ד"ה נפסקו דלפי תירוצם וראייתם מג' בתים משמע ג"כ דאיסור דנפסקו מטעם הפסק כרמלית הוא, שוב ראיתי במאירי פי' ג"כ כמ"ש דגם בשל אדם א' אסור בלי קשירה כיון דמטלטל דרך כרמלית ע"ש. ולפי' רש"י דהיכא דא"צ עירוב מותר. צ"ל דאע"ג דמיפסק כרמלית ובכה"ג מרה"י לרה"י דרך רה"ר הוי שבות. וא"כ גם בכרמלית אסור דכל דתקון דרבנן כעין דאורייתא תקון. ומ"ש בשו"ע (סי' שנ"ג סעי' א') להתיר בכרמלית אינו אלא לזרוק דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור אבל לא למטה מי' ע"ש] מ"מ הכא דמיירי שהן סמוכין ועדיין לא נפסקו אלא דאפשר שיבואו להיות מופסקין כיון שאינן מקושרין. ולפיכך באדם אחד מותר מאחר דעדיין הן מחוברין. אבל בב' בנ"א כיון דיכול ליפסק לא הוי עירוב וממילא אסור לטלטל:

בתוס' ד"ה עושה מקום ארבעה כו' פי' בקונטרס כו' וא"נ לר"ת ולר"י דהא תנן כו' וצ"ע דגם בלא מתני' דכיצד משתתפין קשה להבין דברי רש"י. דאע"ג דמחיצה תלוי' מתרת במים עכ"פ צריך שיהי' מחיצה ובפחות מי' לא הוי מחיצה. א"כ מאי מהני מחיצות קטנות פחותות מי':

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה