אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק הבונה › דף קד.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הבונה · דף קד.

דף קג:

בגמ' נבוב בובין כו' משמע להדיא דהאותיות היו נקובין מעבר לעבר והיו מהופכין בעבר השני. ולפ"ז מ"ש רש"י בחומש (פ' תשא) שהיו נקראים מעבר הב' היינו מהופכין. ומה דסיים מעשה נסים הי' ע"ש קאי רק אמים וסמ"ך וכן כתוב בס' גור ארי' שם. ותמהני על ס' אוה"ח שם שכ' נגד הסוגיא דהכא ע"ש מ"ש בפסוק ויפן וירד שהי' כתב מופלא מזה ומזה בהשואה מה שא"י להיות ע"י מעשה אדם כי האות תשתנה צורה מעבר האחר. ועי' בירושלמי שקלים (פ"ו ה"א) ובמדרש שה"ש בפסוק ידיו גלילי זהב ובאבות (פ"ה מ"ו) ובתוי"ט שם]:

שם בגמ' נאמן כפוף נאמן פשוט פי' רש"י וסופו להיות פשוט לעתיד לבא, ולולי דבריו נראה לפרש דלפעמים צריך להיות פשוט אינש דעתי' כדאמרינן בר"ה (כ"ו:) ע"ש. ובכל הזמנים בין פשוט ובין כפוף צריך להיות באמת ואמונה:

שם בגמ' צדיק כפוף כו' הוסיף לך הכתוב כפיפה. מכאן סייעתא למ"ש הרמב"ם באבות (פ"ד מ"ד) דבמדת השפלות צריכין לירד לקצה האחרון יותר מבכל המדות. גם יתכן לפרש כי צדיק מדרגה יתירה מנאמן וכל שנתעלה צריך להיות בכפיפות יותר. ומלשון הגמ' כאן סייעתא לפירש"י דלעיל דבעוה"ז לעולם כפוף. דלפי' שכתבתי קשה קצת מה מוסיף לך כפיפה הא מוסיף נמי פשיטות:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה