שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק הבונה · דף קג:
בגמ' ור"ש היינו ת"ק וכ"ת כו' למימרא דר"ש לחומרא והתניא הקודח כו' צ"ע דהא גם בלא הא דאמרינן דפליגי בא"א דאאזרך הוי מצי להקשות דר"ש דלעיל אדר"ש דהכא [אך לפמ"ש התוס' לפרש הטעם דבאריגה מחייב ר"ש בב' חוטין משום שעושה דבר חדש. י"ל דהומ"ל דכתיבה דמי לאריגה. אבל השתא דבעי למימר דר"ש מחמיר גבי כתיבה טפי מדרבנן שפיר מקשינן למימרא דר"ש לחומרא והתניא הקודח כו' והתם ר"ש לקילא):
שם בגמ' אר"ח זאת אומרת כו' ולמסקנא דשמעתין לדידן דפתוח שעשאו סתום פסול א"כ שם משמעון פטור. והרמב"ם מחייב בשם משמעון. וע"ש לשונו בפי' המשנה דנראה דמחלק דנהי דבס"ת פסול מ"מ לענין מלאכה אין קפידא בין פתוחה לסתומה. ונראה דלא ניחא לי' לרמב"ם למידחי סתם מתני' ולכך פי' דהגמ' אליבא דרב חסדא אמרו כן. וכן משמע לשון מיתיבי הוא דאמר כי האי תנא ולא אמרו ורמינהו ולשנויי תנאי הוא משום דודאי יש לחלק בין מלאכת שבת להכשיר ס"ת. אלא ר"ח דאמר כהאי תנא אמר זאת אומרת ואנן לא ס"ל הכי כנ"ל. שוב ראיתי בתוס' רע"ק ז"ל הניח ג"כ בצ"ע ול"נ כמ"ש:
שם בגמ' מי דמי פתוח ועשאו סתום כו' לכאורה תמוה הא לא פרכינן עלי' דר"ח אלא מהא ברייתא דקתני דפתוח ועשאו סתום פסול. וכיון דע"כ האי תנא דריב"ב פליג אהאי ברייתא שוב ליכא להקשות מברייתא זו. ושפיר הוכיח ר"ח זאת אומרת דתנא דמתני' פליג גם בהא [וממילא י"ל דריב"ב נמי ס"ל הכי] וי"ל דבאמת בברייתא הנ"ל לא נתפרש דהא דמסיים דיגנז קאי על כל הני מילי שנשנו בה. אלא ע"כ דהכי פריך דאי בפתוחה וסתמוה לא מיפסל לא הו"ל לערב ולמתני בהדי הני מילי דפוסלין גם בדיעבד. אבל אי בסתום ועשאו פתוח מיפסל שפיר י"ל דנקיט הא אטו הא. ולעולם לא פליגי תנאי כלל ולכו"ע סתום ועשאו פתוח פסול ולא איפכא. עוד י"ל דהא דאר"ח זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר אינו מוכרח די"ל דכתב שמעון במ' סתומה. [כמו שהקשו הרמב"ן והרשב"א ע"ש]. אך בס"ד דגמ' דלא חילק בזה א"כ מוטב לפרש מתניתין כפשטא דמיירי דכתב שמעון כי אורחי' במ' פתוחה. והשתא פריך הגמ' כיון דפתוח ומשאו סתום טפי מסתבר להכשיר. א"כ מנ"ל לר"ח להוכיח ממתניתין להכשיר גם בסתום ועשאו פתוח כנ"ל:
בתוס' ד"ה בגלטורי כו' ורבנן דפטרי במתני' לקמן (ק"ד:) אפי' בב' וג' פטרו, אינו מבואר כן לקמן אכן התוס' ס"ל הכי והוא חידוש גדול דפשט לשון המשנה שם נראה דלא פליגי אלא באות א' נוטריקון וכ"נ מרמב"ם ורע"ב בפי' המשניות וצע"ג לדינא: