אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק במה מדליקין › דף לה.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק במה מדליקין · דף לה.

דף לד:

בגמרא אילימא לטבילה ספיקא הוא. ויל"ד דלמא דוקא באיסור שבת דחמירא מחמרינן כר"י אבל לטבילה לתרומה עבדינן כרי"ו [כדס"ל לר' יוחנן בעירובין (מ"ו:) ור' יהודה ורי"ו הלכה כר' יוסי. וכ"ש הכא דר"מ נמי ס"ל כוותי' כדאיתא בריש ברכות ע"ש]. ומה שפי' רש"י ובע"ש אמר כו' מביא אשם תלוי. אינו מבואר בדברי ר' יוחנן. ואפשר לפרש דלא אמר אלא לענין? לכתחלה שאסור לעשות מלאכה בביה"ש דר"י:

ברש"י ד"ה בשלמא כו' אבל במוצאי שבת לא עבדינן כוותי' כו' וקשה דהא כל בהש"מ דר' יוסי לא הוי אלא כהרף עין אם כן בלא זה אסור משום תוספות שבת. ולכאורה יש לומר דמטעם ספק בה"ש צריך להביא אשם תלוי משא"כ משום תוספת ליכא אלא איסור לחוד. אך לקמן ע"ב ד"ה אלא כ' דלר' יהודא בבה"ש דר"י שרי משמע אף לכתחילה והלא אסור משום תוספות ודוחק לומר דסבירא לי' דתוספת דלאחר השבת לא הוי דאורייתא. [ועי' במרדכי במגילה (פ"ב) בשם הר"ח דלאחרי' הוי דאורייתא לכו"ע אפי' לרי"ש דלדידי' תוספת שבת לפני' דרבנן ע"ש]. אך לפמ"ש התוס' לקמן דבה"ש דר' יוסי אינו מתחיל מיד אחר דר' יהודה ניחא, אבל לפמ"ש במהרש"א שם דלדברי התוס' ליתא להך גירסא שהביא רש"י. משמע דלא סבירא ליה לרש"י כתי' התוס' הנ"ל]:

בתוס' ד"ה ואפילו בת תרי כו'. לית הלכתא כו'. ולולי דבריהם ז"ל היה נראה דהכא דוקא נקטו בגמרא כוורת שאינו נעשה לשם כלי להשתמש רק לדבורים ולהכי יותר מהשיעור למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' אין עליו שם כלי. משא"כ התם בעירובין שנעשה להשתמש בה לא בטל שם כלי ע"י הכובד, ושוב מצאתי בעירובין שם כ' התוס' כזה. מיהו עוד נלע"ד דבאמת כוורת מלאכתו לאיסור הוא שמיוחד לדיבורים רק דכלי שמלאכתו לאיסור נמי שרי לצורך גופו ומקומו, ולהכי כשהוא יותר מהשיעור דלאו שם כלי עליו. שפיר אסור מטעם מוקצה דדוקא כלי שמלאכתו לאיסור מותר ולא מוקצה שאינו כלי. אבל בעירובין מיירי במידי דמיוחד להיתר לכן אפי' אינו כלי שרי. והגם דבגמרא שם איתא אמר תורת כלי עלה, אבל באמת אינו כלי ולכן במלאכתו לאיסור כי הכא אסור כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה