שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק במה מדליקין · דף כח:
בגמ' והאמר אביי שין של תפלין הל"ח. וקשה עור תפילין ש"י מנ"ל [וכן הקשה הגרעק"א]. וצ"ל דמסתמא עור של ראש ושל יד חד דינא אית להו:
שם בגמ' הא נמי הל"מ דתניא כו' נכרכים בשערן. וקשה מ"מ טהורות לא גמירי. וי"ל דרש"י רמז בלישני' לתרץ מדקתני בברייתא בשערן דהו"ל למיתני בשער אלא ודאי הפי' בשערן של מין העור שהפרשיות כתובות בהן:
שם בגמ' אלא לרצועות. וקשה לפירש"י ד' וי' נמי בכלל שי"ן הל"מ וכן הקשו התוס' לקמן (ס"ב.) ובמנחות (ל"ה:) ואולי ס"ל לרש"י דהרצועות יכולין לתפור מב' עורות נהי דלפי' רש"י במנחות שם מה עמא דבר אסור לתפור. היינו דוקא ברצועה המקפת הראש והזרוע אבל התלויות למטה לא בעי בהו קשירה תמה כמ"ש שם הרא"ש וכ"פ בטוש"ע או"ח סי' ל"ג]. א"כ הד' יוכל להיות מעור טהורה ושאר הרצועה מטמאות. אבל עור דבתים צריך להיות מעור אחת להכי מקשה הגמ' מהשי"ן שפיר:
שם בגמ' הכא בשלש ע"ש מצומצמות. ופרש"י דאי הוי טפ' לכו"ע מדליקין. וקשה דהא לא פליגי אלא בלא הבהבה משמע דלכו"ע הבהוב מבטל מתורת בגד א"כ גם ביותר מג' ע"ג שוב נעשה בתחלת הדלקה שבר כלי וליתסר ולמה מוקי דוקא במצומצמות. ונראה דנהי דלענין לטהר מידי טומאה נתבטל שם בגד בהבהוב מ"מ להיות נקרא שבר כלי הוא דוקא בשא"י להשתמש בו תשמיש הראשון אבל בהבהוב נהי דהוא מבטלו בזה מ"מ בידו הוא לחזור ולהשתמש בו לכן לא נקרא עי"ז שברי כלים ולא הוי נולד כנ"ל. אך אכתי קשה לפ"ז למה תני שקיפלה ולא הבהבה הלא גם בהבהבה אם נשאר אחר זה גע"ג מצומצם אכתי משכחת האי פלוגתא אי נימא דע"י הבהוב לא נקרא שבר כלי א"כ ע"י הדלקה נעשה שברי כלים וליתסר. וגם מדס"ל לרע"ק דקיפול מבטל מתורת בגד והוי כעץ בעלמא אע"ג דראוי לחזור ולהשתמש בזה כשירצה מוכח דלא כסברא הנ"ל וא"כ הדרא קושיא לדוכתא. ויש ליישב דקיפול לרע"ק וכן הבהוב לכו"ע מהני להיות בטל שם כלי לענין להתיר להסיק בו דלא מיקרי נולד אח"כ כיון שגם מקודם לא הי' עליו שם כלי. אבל להיות נקרא נולד ע"י הקיפול והבהוב כמו שברי כלים זה לא אמרינן הואיל ובידו לחזור לעשותו בגד כמקודם ולא הוי נולד אלא כשנחסר מכשיעור ונתבטל תשמיש הראשון. ואף שהוא דוחק לכאורה מוכרחין לחלק בהכי:
שם בגמ' דכו"ע אית להו דר"י כו' יש להקשות כיון דקאמר ר"י מסיקין בכלים משמע דיש סברא לאסור בכלים. וכן איתא לקמן (קכ"ד:) ובביצה (ל"ב.) דר' נחמי' סבירא לי' דאין מסיקין בכלים. א"כ למה לן לדחוק ולאוקמא בגע"ג מצומצמות נימא דכו"ע ס"ל אין מסיקין בכלים ולכך אי קיפול מבטל מתורת כלי ונעשה שברי כלי קודם יו"ט מדליקין. ולמ"ד אין קיפול מבטל הוי כלי ואין מסיקין בכלים ואי משום דס"ל להלכה מסיקין בכלים הלא בלא"ה ראב"א לית לי' נולד כדלקמן ולדבריהם דר"א ור"ע הוא דקאמר הכי א"כ י"ל כנ"ל. וקצת יש ליישב משום דבמוקצה ונולד כבר איכא כמה סתם משניות הכי והכי. אבל אי יהי' סתם משנה זו כמ"ד אין מסיקין בכלים הוי לן למיפסק כסתם משנה ואיהו לא ס"ל הכי להכי דחיק לאוקמי במצומצמת כנ"ל: