שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק במה בהמה · דף נה:
בגמ' מיתיבי אמרו מה"ש כו' א"ל והלא משה ואהרן שקיימו כה"ת כולה ומתו. לכאורה קשה הא ר"ש בן אלעזר הביא מקרא מפורש דמתו בחטאם דכתיב יען אשר לא האמנתם בי. וי"ל דהאי תנא סבר דזה לא הי' חטא שלא עברו על מצות ה'. רק אם היו עושים כאשר הי' רצון ה' הי' מוסיף להם על ימיהם ועכשיו שלא האמנתם בי גרם שלא להוסיף להם ומ"מ חטא לא הי' להם:
שם בגמ' אחרים אומרים ב' מצעות בלבל של שכינה ושל אביו ופי' רש"י כך הי' יעקב עושה כו' ובאותו אוהל שהי' רואה השכינה לן אותו הלילה. ולכאורה מנ"ל לרש"י הא. ונראה שהי' קשה לו מה שייך לומר שבלבל של שכינה לפי' אחר דבמקום שהצדיקים שם השכינה שורה א"כ סוף סוף הי' השכינה באהל יעקב. ולהנ"ל ניחא דהי' רואה השכינה באהל בלהה והי' רוצה ללון שם ועמד ראובן והחליף מטתו של יעקב לאהל לאה. ומסתמא יעקב לא השגיח על זה ולן באהל בלהה. א"כ גם השכינה חזרה לאהל בלהה ואתי שפיר שבלבל של שכינה:
שם בגמ' כתנאי כו'. פי' רש"י לר"ג ולר"א המודעי בקש לחטוא ולא חטא. אך פשטא דלישנא דאר"ג פיללתה ור"א המודעא אמר פרח חטא ממך משמע שחטא אלא דאח"כ שב והתפלל ופרח החטא ונתכפר לו. לכן נראה דלהני תנאי נמי חטא. (וכ"מ במד"ר (ויחי פ' צ"ח) שאמר ר"א המודעי פחז כמים כו' עשית לך מקוה של מים וטיהרת עצמך בו. נראה דס"ל שהי' צריך טהרה]. רק רשב"א דאמר מוצל אותו צדיק מאותו עון ס"ל דלא חטא והיינו דאמרי' כתנאי:
שם בגמ' פנחס לא חטא כו' והלא כבר נאמר יכרת ה' כו' קשה דילמא עבד תשובה דבודאי בעשה תשובה לא מיירי קרא דיכרת ה' כו'. ואפשר דלישנא דקרא כי חפץ ה' להמיתם משמע דלא הספיקו בידם לעשות תשובה ועי' בנדה (ע':) ובתוס' שם):