שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק במה בהמה · דף נב:
בגמ' לימא רבי אמי כר"י ס"ל כו' במתניתא תני במחוללין כו', לכאורה משמע מברייתא זו דס"ל כר' יצחק נפחא ולא כר' יוסף ומשו"ה צריך לאוקמא במחוללין אע"ג דלא שכיח להיות מחוללין כמ"ש התוס', דאי ס"ל כר"י שפיר י"ל כשינויא דר"א בשריתכן], אכן הפוסקים פסקו כר' יוסף וא"י מנ"ל הא דגם מלשון הגמ' לימא כר' יוסף ס"ל משמע דהלכה כר' יצחק, ועי' במשנה דכלים (פי"א מ"ה) דפליגי תנאי בלחיים ע"ש, והי' נראה דג"כ איירי שהחבלים שהבהמה נמשכת ע"י הם בנקבי הלחיים וא"כ פליגי בפלוגתייהו דר"י ור' וסף, (דר"א דמטמא בלחיים ס"ל כר' יוסף וחכמים דמטהרי ס"ל כר"י נפחא], ומתניתא דהכא אתיא כהאי תנא דמטהר ושם קיי"ל דלחיים טהורין ע"ש, אבל כיון דפסקו הכא כר' יוסף צ"ל דהתם לא איירי בהכי וקשה קצת מ"ט דר"א שם, ובראב"ד (פ"ט מה"כ ה"א) משמע ג"כ דלחיים אינם משמשין את האדם משו"ה טהורין משא"כ בעקרב ע"ש א"כ מוכח מהא דעקרב טמא דהלכה כרב יוסף, אכן לדעת הרמב"ם שם התם טעמא אחרינא הוא ע"ש]:
בתוס' ד"ה היא של אלמוג כו' לא שמי' בית קיבול, ועי' בפ"ק דסוכה (י"ב.) דמשמע שם דגם העשוי למלאות חשוב בית קבול ע"ש שהאריכו בתוס', ] ועי' בשו"ת שבו"י (ח"א סי' ל"ג) מ"ש בזה], אבל הכא י"ל בפשיטות דהבית קבול הוא במתכת שיש עליו חותם וזה הקיבול הוא נקבע על הטבעת וכדומה, ולפ"ז ניחא הא דמשני כולה של מתכות קאמר לי' ולא קאמר כולה של אלמוג קא"ל משום דבשל אלמוג יש לחלק בין אין עלי' חותם כו', דביש עלי' חותם כיון דב"ק העשוי למלאות הוי ב"ק א"כ טמא משום הבית קיבול: