אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק במה אשה › דף סו.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק במה אשה · דף סו.

דף סה:

בגמ' וסימנא סמך סמך. הא דלא קאמר וסימנא מם מם והי' הסימן דר"מ מתיר י"ל משום דלא קתני במתני' הלשון דר"מ מתיר אלא הקיטע יוצא כו'. וי"ל עוד מדלא אמר וסימנא ס"ס בר"ת משמע דהסימן הוא ג"כ על המ' שבתוך הסמך לרמוז דר"מ מתיר ולהכי אמר סמך סמך דיש בזה סימן לדברי שניהם דר"י אוסר ור"מ מתיר. ובזה מתורץ קושית התוס' דלקמן (ק"י.) ד"ה סיסאני דהכא ניחא יותר האי סימנא סמך סמך דאית בי' סמך וגם מם משום דבעי נמי לרמוז המ' דר"מ מתיר משא"כ התם ע"ש:

שם בגמ' אמר אביי ואין טמא מדרס. פי' רש"י משום דלאו לסמיכה עבידי. ותמוה דהא מ"מ בעת שהולך עליו הוא סומך והוי כמו כל המדרסות [כמ"ש בתוס' לעיל ד"ה הקיטע לגי' ס"א שהוא נסמך עליו וע"ש במהרש"א שעמד בזה והניח בקושיא]. ולפי' ה"ר פורת שכ' התוס' לעיל ניחא דאינו הולך ע"ז הקב אלא דלפעמים נסמך עליו כשהוא יושב כמ"ש התוס'. ואולי י"ל דגם לפירש"י ס"ל לאביי הפי' במתני' כפי' הר"פ ורבא פליג עלי' דאביי וס"ל דאפי' בכה"ג דפי' הר"פ טמא מדרס. וע"ז אמר מנא אמינא כו'] ופי' רש"י לעיל במשנה הוא אליבא דהלכתא דפסקינן כרבא דלדידי' אפ"ל מתני' דלא כפי' הר"פ:

בתוס' ד"ה כוורת הקש כו' וא"ת והיכי מטמא כו' אי נמי הך טומאה דרבנן הוא. וקשה דהא בשפופרת של קנים ודאי מטמא רע"ק מדאורייתא דהא קנים הוא של עץ. ואיך אמר סתם מטמא אתרוייהו כיון דכוורת אינו טמא אלא מדרבנן ושפופרת טמא מדאורייתא וצ"ל דגירסת התוס' היא כמו דאיתא במשניות שלפנינו וכמ"ש בגליון ושפופרת הקש. אך לפי הגירסא שלנו בגמ' כאן מיושב יותר הראי' מר"י בן מרי שהביא ר"י והיינו משפופרת של קנים דהוי נמי עץ כמו סנדל. [ואפ"ה מטהר משום דלאו אורחי' הכי לפי' רבותיו של רש"י, אכן לפי' רש"י דריב"נ מטהר משום דקש לא הוי עץ. צ"ל דגרסי' במתני' שפופרת של קש]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה