שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק במה אשה · דף סד.
בתוס' ד"ה ש"מ לאפנויי, הקשה הר"א ממיץ כו' וי"ל דאפי' נימא דבמיעוט נמי ילפינן למד מן הלמד מ"מ בגונא דהכא לא שייך ללמוד. כיון דבטומאת מת כתיב וכל מעשה עזים. ובשרץ כתיב שק ובשכבת זרע לא נכתב כלל טומאת עזים. א"כ לולי הג"ש אי הוי מקשינן ש"ז לשרץ לטמאות בו שק לא הוי שייך להקיש אח"כ טומאת מת לש"ז דבעי טווי דהא לא למדנו מיעוט בש"ז משרץ אדרבא בש"ז לא כתיב בו טומאה כלל רק בבגד ועור אלא דלמדנו טומאה בארוג וטווי משרץ ואיך נלמד מיעוט מש"ז למת. אדרבא נהי' מסופקין אי להקיש ש"ז לשרץ דדוקא טווי. או להקיש למת דכל מעשה עזים טמא להכי צריך גז"ש. אח"כ ראיתי בחי' הר"ן בשם הרא"ה קצת מזה והוא השיג עליו ולע"ד מיושב שפיר: