שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק במה אשה · דף סג.
במשנה בירית טהורת ויוצאין בה, לרש"י דשייך לומר בבירית לא מגלי שוקה ולהכי לא שלפא ומחויא. לכן י"ל דליכא חשש דילמא מיתרמי לה טבילה של מצוה כמ"ש תוס' לעיל (נ"ז.) בשאר בגדים כשיצטרך להסיר הבגד ליכא למיחש דילמא אתי לאתויי בדברים שהם עיקר מלבוש ע"ש. אבל לפי' התוס' לקמן ד"ה בירית דאפשר ליטלן בלא גילוי שוקים והיא לנוי נהי דליכא למיחש דלמא שלפא ומחויא דכיון שאין לה אלא באחת גנאי היא לה ע"ש מ"מ יש לחוש דלמא מיתרמי לה טבילה כנ"ל]:
שם בגמ' א"ל רב כהנא כו' האי בד"ת כתיב, לכאורה מ"מ כיון נמשלת בה תורה ש"מ דתכשיט הוא כעין דמצינו ביבמות (ס"ג:) כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה, ואולי דהיינו בכלל מ"ש דאין מקרא יוצא מידי פשוטו:
שם בגמ' העושה מצוה כמאמרה כו' שומר מצוה כו'. י"ל כמו שאמרו ושמרתם זה משנה כדאי' בתו"כ פי' אמור] שלומד כל הדינים והדקדוקים שבמצוה איך לקיימה זהו כמאמרה:
שם בגמ' כל המגדל כלב רע כו' שנאמר למס כו' קשה למה נקט כלב רע כיון דבקרא נרמז סתם כלב [ולא כלב רע וגם מ"ש במהרש"א דבכלב רע עובר משום ול"ת דמים בביתך]. לכן אפשר לפרש אפי' כלב רע כלומר בעל מום דשקילין ניבי' וטופרי' כו' וכדמסיק:
בתוס' ד"ה אין בין כו' אע"ג דהשתא אין ירושלים ואין ביהמ"ק כו', י"ל פשוט דזהו נכלל ממילא בהא דקאמר אין בין כו' אלא שעבוד מלכיות כיון שלא יהי' שעבוד מלכיות נוכל לקיים כל המצות וגם זה בנין ביהמ"ק וישיבת ירושלים כאחד מהם: