שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מי שהי' · דף צח:
בתוס' ד"ה ופטורין ל"ד להא דאמר לעיל כו'. עי' במהרש"א שנתקשה אמאי לא דמי לדלעיל. וי"ל דה"ק דלא דמי דהכא לא שייך לחלק בין קודם זריקה לאחר זריקה. דאם לפני זריקה שכחו איזה נשחט ראשון עדיפא טפי דבכה"ג יכולין לאכול עמו משלו דאפי' אי שלהן נשחט ראשון מותרין לאכול עמו משום דעקירה בטעות היא דאילו ידעו בשעת שחיטה שיארע ספק בשלהם ולא יוכלו לאכול לא משלהם ולא משלו לא היו נמשכין משלו. וא"כ ע"כ מתני' מיירי שנולד הספק אחר הזריקה. [דא"י לאכול משלו אע"ג דהוי עקירה בטעות כיון דהזריקה הי' בהכשר כמ"ש התוס' בכריתות (י"ג:) דאחר שנשחטו ונזרקו כהלכתן תו לא מהני שאלה ע"ש. ועי' לעיל (פ"ח:) מ"ש בביאור דברי תוס' דהכא]: