אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק מי שהי' › דף צח.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מי שהי' · דף צח.

דף צו:

במשנה הפסח שנתערב בזבחים כו' פי' רש"י דאם לאחה"פ נסתאבו יביא בדמי היפה שלמים. משמע דא"י להביא בדמי יפה פסח לשנה הבאה. אע"ג דלעיל (פ"ט.) משמע דיכולין להביא פסח מן המותר פסח. י"ל דאחרים שאינם הבעלים רשאין להביא פסח מן המותר אבל הבעלים עצמן א"י להביא מזה פסח. דכיון דנתחייבו להקריב שלמים מן המותר א"י להקריבו לפסח משום דקי"ל דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין:

שם בגמ' נתערב בבכורות כו' והקשו [התוס' ביומא (כ"ט:) דכיון דפסח זמנו אחר התמיד האיך יקריבו כולם אחר התמיד ויעברו אעשה דהשלמה. אכן י"ל דבאמת מקריבין אותן קודם התמיד דלהקריב הפסח קודם תמיד ליכא איסורא. אלא דלכתחילה זמנו אחר התמיד משום דכתי' בפסח בערב ובה"ע כדאי' לעיל (נ"ט.) והכא הא עדיפא מלהקריב אחר התמיד לעבור אעשה. והא דתנן אם חבורת כהנים יאכלו לאו דוקא דאפי' אם היו ישראלים יכולין למשוך ידיהם ממנו ויתנוהו לחבורת כהנים [ואפי' לר' יהודה דס"ל לקמן (צ"ט.) דבעינן שיהא א' מבני חבורה הראשונה קיים אם הי' א' מבנ"ח כהן יכולים הישראלים למשוך ממנו ולהמנות עליו חבורת כהנים] אבל יל"ד למה לי' למיתני נתערב בבכור. ואם הי' חבורת כהנים ניתני נתערב במעשר וליתני סתם יאכלו דמעשר נאכל לכל אדם:

ברש"י ד"ה וש"מ יש דיחוי בדמים כו' ותמיהא לי אמאי גרע ממותר הפסח שראוי לפסח כו'. וי"ל דשאני מותר פסח כיון דהוא ראוי לפסח שני ממילא לא אידחי כלל משם פסח משא"כ במקדיש נקיבה דאידחי לגמרי. ולעיל (צו:) בפסח שנמצא קודם שחיטת השני אע"ג דלא שייך האי סברא דהרי הוא נמי ראוי לפסח שני ואפי' הכי אית בי' דיחוי י"ל דהתם גרע דאידחי בידים כמ"ש התוס' שם משא"כ במותר פסח כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה