שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מי שהי' · דף צו:
בתוס' ד"ה קודם וטעמא דדחי' בידים כו' יש להקשות למ"ד ביומא (ס"ד.) דמצוה בראשון דלדידי' כיון דהדין דצריך להקריב הא' הו"ל דיחוי ממילא לא בידים (דדיחוי בידים אינו אלא היכא דהי' יכול להקריבו והקריב השני אבל לא בכה"ג דצריך להקריב את הראשון]. וצ"ל דרב דס"ל דאין בע"ח נדחין ס"ל דמתני' דהכא אתיא כמ"ד דאיזה מהן שירצה יקריב [ואע"ג דרב ס"ל התם ביומא דמצוה בראשון מ"מ י"ל דמתני' דהכא לא ס"ל הכי. ובפרט למ"ש הכ"מ (פ"ד מה' ק"פ ה"ו) דאע"ג דרב ס"ל בשעירי יוה"כ דמצוה בראשון מודה כאן בפסח דאיזו שירצה יקריב ודאי א"ש]: