אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק מי שהי' › דף צה.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מי שהי' · דף צה.

דף צד:

במשנה מה בין פסח כו' בבל יראה כו' מכאן משמע כשיטת רש"י דגם בע"פ איכא לאו דבל יראה דלשון המשנה משמע דאיירי כאן בע"פ בדינים הנוהגים בזמן הקרבת הפסח ובזמן אכילתו. (וכיון דבהלל קתני באכילתו וכאן בב"י תנן סתמא משמע דגם בזמן עשי' עובר בב"י:

שם במשנה הראשון טעון הלל באכילתו והשני כו' נראה דבכלל זה גם סיפור יציאת מצרים דנראה דליתא בשני (ל"מ היכא דסיפר בראשון בשעת אכילת מצה אלא אפי' אם לא סיפר בראשון נראה דפטור לדעת הרמב"ם (פ"ז מה' חו"מ) דחיוב סיפור יצ"מ בליל פסח נפיק מדכתי' זכור את היום הזה כו' דמשמע ביום היציאה. אכן למ"ש המהר"ל בגבורות (פ"ב) י"ל דבפ"ש נמי חייב]:

בגמ' ת"ר ככל כו' מצוה שעל גופו מנין כו' הא דהשבתת שאור לא הוי מצות שעל גופו אע"ג דכתי' ל"ת על חמץ כו' י"ל דכיון דבדיעבד הפסח כשר אף שהי' לו חמץ לא מיקרי מצוה שבגופו, אך לפ"ז צ"ל דאם אכל כזית פסח בלי מצה ומרור גם מצות פסח לא יצא דהא זה קרי לי' מצוה שבגופו וז"א דאין מצה ומרור מעכבין כמ"ש התוס' בזבחים (נ"ו:) ד"ה הפסח והרמב"ם (פ"ח מה' ק"פ ה"ב). אכן מדברי הר"א אבן עזרא (פ' בא) שכ' דמשו"ה לא הקריבו במדבר כל מ' שנה משום שלא הי' להם מצות משמע דמעכבין אבל במכילתא שם מפורש כמ"ש התוס' והרמב"ם ע"ש]:

שם בגמ' איסי ב"י האי עצם מאי עביד לי' וקשה הא מיעשו אותו לא מוכח רק מידי דעשי' דמה דצריך לעשות בראשון צריך לעשות גם בשני אבל לרבות האיסורין הנוהגין בראשון בשב וא"ת מנ"ל. דהא לקמן איצטריך קרא בפ"ע לרבות הלאוין. אך י"ל דהא לקמן אמרי' דמלא ישאירו מרבינן לאו הניתק לעשה א"כ כיון דמרבינן לאו הניתק לעשה מכ"ש ל"ת מעליא דנוהגים בשני רק לקמן צריך תרי קראי ללאו וללאו הניתק כדי למעט גם אותן הלאוין שאין נוהגין בשני. דאע"ג דאיכא קרא למעט לאוין הנל"ע אכתי לא הוי ידעינן למעט אותם הלאוין שאינם נל"ע דחמירי טפי. אבל לרבות אותם הלאוין שאינם נל"ע שפיר אתי בק"ו מן הלאוין הנל"ע ולא בעי קרא. ובזה מתורץ ברווחא מה שהקשו רש"י ותוס' דלאיסי ל"ל הלאו דלא ישאירו די"ל דאצטריך לרבות לאו דנא שאינו נל"ע מכח ק"ו כנ"ל. דלדידי' ליכא למילף מלאו דעצם כיון דאצטריך לרבות עצם שי"ב מוח ואינו מיותר]:

בתוס' ד"ה מיבעי לי' כו' וקשה לרשב"א כו' ובפסח ראשון נפקא לי' משום דלא גרע מפ"ש וכן כ' הרמב"ם (פ"ב מה' ק"פ ה"ב) דלכתחלה משתדלין שלא יעשה ביחיד. והכ"מ שם נראה שהבין ג"כ כנ"ל דמכאן ילפינן דגם בראשון דינא הכי. אבל לא הביא דברי התוס' אלו. אך לע"ד תמוה ללמוד מכאן דהכא נראה לפרש דכל הקרבן אין עושין ביחיד דהיינו אם לא נשאר מכל ישראל רק טמא א' [שלא עשה את הראשון אינו עושה את השני] וכ"מ מלשון רש"י. אבל כשיש כמה פסחים שפיר אפי' יחיד יכול להקריב בשני וכ"ש בראשון למאן דס"ל לעיל דשוחטין על היחיד. מיהו הרמב"ם נראה דמשמע לי' דכמו דילפינן כאן מיעשו כמו כן בפסח א' דכתי' יעשו נמי ילפינן דלכתחילה מהדרין שיהי' רבים:

בד"ה לא כו' וקשה לר"י כו' והא לאו שקדמו עשה הוא כו' וי"ל דעיקר הענין בלאו שקדמו עשה הוא דוקא היכא שקיום העשה מוטל עליו גם קודם שעובר הלאו ויכול לקיימה באותו אופן המוטל עליו אחר עבירת הלאו. כמו בשילוח טמאים דהעשה הי' מיד לשלוח הטמאים תיכף כשצוה השי"ת העשה והל"ת גם קודם שעבר ונכנס. אבל הכא העשה דבבית אחד היא רק אחר שעבר הלאו והוציא אבל קודם לכן לא הי' עליו העשה בקום ועשה. ונהי דכשאינו מוציא מקיים ג"כ הלאו הבא מכלל העשה מ"מ עיקר מעשה העשה בידים עדיין לא בא לכן לא מיקרי קדמו עשה:

בד"ה בפרטי' כאן משמע כו' דלא יראה הוי נל"ע וי"ל דבפסח ראשון שפיר י"ל דב"י לא הוי ניתק לעשה והטעם משום דקדמו עשה דתשביתו הוא קודם לזמן הלאו, משא"כ בפ"ש די"ל טעם דניתק לעשה פטור משום דע"י שעבר הל"ת עי"ז מקיים עשה לכן אינו לוקה על הל"ת. אבל היכא שהי' יכול לקיים העשה אף בלי עבירת הלאו לוקה על הלאו כיון דעבר על הלאו בחנם. כמו הכא דהי' צריך לקיים מיד העשה דתשביתו קודם שעבר א"כ כשעבר אח"כ על הל"ת לא מיקרי ניתק לעשה. אבל בפסח שני דנתמעט מעשה דתשביתו כדאמרי' בפרטי' מאי ממעט השבתת שאור א"כ נהי דע"כ עדיין נשאר העשה לענין כשעבר שיצטרך להשביתו כמ"ש רש"י דבל יראה לעולם בעמוד והשבת קאי. דנראה דהי' קשה לרש"י ג"כ דהכא בפסח שני ליכא עשה דתשביתו. ולהכי פי' דכיון דבראשון כתי' תשביתו ממילא גילתה תורה דבל יראה לעולם בעמוד והשבת. ולהכי אפי' בשני דתשביתו ליכא מ"מ הוי ניתק לעשה אבל אי לאו דכתי' תשביתו בפסח ראשון לא הי' אמרינן מסברא עמוד והשבת. וא"כ מיושב שפיר כנ"ל דנהי דבראשון לא הוי ניתק לעשה כיון דקדמו עשה ושייך קיום העשה בלי עבירת הלאו. מ"מ בשני דליכא עשה אי הי' לאו דבל יראה הוי שפיר ניתק לעשה כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה