אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק כל שעה › דף מב.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל שעה · דף מב.

דף מא:

בגמ' דרשה ר' מתנה בפפוניא כו' לכאורה קשה למאי הלכתא הביא הגמ' האי עובדא ונ"ל דבא ללמד דבפני ע"ה צריכין לפרש ולא לומר בלשון סתום שיכולין לטעות. אכן הב"י (סי' תנ"ה) פי' דבתוך הפסח הי' הדרשא וקמ"ל דהיכא דלא אפשר לשין גם במים שלא לנו דלא מצינו שאסר להם ללוש והתענו מלאכול ע"ש]:

שם בגמ' דרש רבא אשה לא תלוש כו' בחמי חמה לכאורה צ"ל דרבא פליג על ר"י ור"מ דאוסרין ללוש במים שלא לנו דאל"כ מאי קמ"ל פשיטא דאסור בחמי חמה מכ"ש ממים שלא לנו. אך לפי' הרי"ף דמאי דאמר רבא ולא במים הגרופין היינו מים שלא לנו ע'"כ דלא פליגי ודוחק לומר דלא זו אף זו קאמר]. לכן י"ל דהא דאמר ולא בחמי חמה היינו שהוחם מכבר וקמ"ל דאע"ג דעכשיו הוא קר מ"מ כיון דהי' פעם אחד חמי חמה אסור תמיד. וגם ולא במים הגרופים לפירש"י י"ל כן שהי' מכבר במולייר אפי' בשעה שלא הי' על האור אע"ג דכבר נצטנן וכמ"ש הח"י (סי' תנ"ה ס"ק י"ג) בשם שו"ת הרמ"א לאסור בחמי האור אפי' לאחר שנצטנן אכן רוב הפוסקים חולקים ע"ז ע"ש. וגם מלשון הגמ' לעיל (ל"ו) ושוין שאין לשין בפושרין משמע דלאחר הצינון מותר]:

שם בגמ' אמר מר זוטרא כו' ור"א אמר אטו כולהו כו' קשה אמאי לא מייתי הגמ' מהא דלעיל (ל"ו) דאין לשין ביין ושמן ודבש ואם לש חכמים מתירין. ועי' מ"ש הרא"ש בשם בעה"ע דדוקא למצת מצוה אסור בעברה ולשה וכ' דלא נהירא דכל היכא דאיכא למיחש משום חימוץ אין לחלק בין כזית מצה לשאר אכילה ע"ש. ולפע"ד י"ל כוונת בעה"ע דמצד חשש חימוץ סומכין על מה שרואין שאין בו סידוק כמו בבציקות של נכרים. אלא דכל שנעשה בו דבר שאפשר להתחמץ נפיק מכלל שימור וכיון שהי' יכול להתחמץ ע"י הפושרין אע"ג דרואין עתה שלא נסדק ומותר באכילה אבל שימור לא מיקרי ולכך אסור למצוה. ונ"מ בזה לדינא כל היכא דמתירין בדיעבד דמ"מ כל שהוא אפשר להתחמץ נפקא לי' מידי שימור כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה