אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק כל שעה › דף לט:

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל שעה · דף לט:

דף לט.

בגמ' א"ר חסדא כו' יבשין לא. לא נתבאר שיעור היובש ולכאורה נראה דתלוי אי אית בי' טעם מרירות כדתני בברייתא כללו ש"ד כל שיש בו טעם כו' ונראה דקאי גם על יבשין. אך לפ"ז קשה קצת למה בקלחין יוצא כה"ג כיון דלית בהו טעם מרור. לכן נראה דביבשין לגמרי כגון שנפרכין בציפורן אפי' יש בהן טעם מרור העלין פסולין והקלחין כשרין אבל כ"ז שלא יבשו לגמרי שפיר יש לתלות בטעם כדכתיבנא. ולפ"ז י"ל מה דתמוה הא דפריך הגמ' מברייתא ומשני תרגומא אקלח דלכאורה יותר הו"ל לשנויי דחכמים קאי אעלין ומתני' אתיא כחכמים אע"ג דסתם מתני' ר"מ מ"מ טפי ניחא לומר דהלכה כחכמים. ולהנ"ל א"ש דפשיטא להו דלחכמים דאמרי כללא דכל שיש בו טעם מרור כו' וזה ודאי גם בקלחין דאם אין בהן טעם מרור א"י בהן ור"ח דמחלק בין קלח לעלה ודאי איירי בדאית בהו טעם מרור. אך לפ"ז צ"ל במסקנא דגמ' דקאי אקלח דיבש דר"מ אינו כמו יבש דחכמים (דיבש דר"מ הוא ביש בו טעם מרור ויבש דחכמים הוא באין בו טעם מרור] ואדרבה יהי' ר"מ מחמיר אחכמים היפוך פי' הפשוט וזה דוחק. לכן צ"ל דכללו ש"ד דאמרו חכמים לא קאי איבשין רק אכבושין ומבושלין:

שם בגמ' ת"ר א"י בהן כמושין כו' אפשר לומר דת"ק דהכא ס"ל כחכמים דלעיל דיבשין פסולין אפי' בקלחין והכא מיירי בעלין דנחית דרגא ופסולין אפי' כמושין וא"כ לדידן דקי"ל כר"מ דקלחין אפי' יבשין כשרין ממילא בעלין נמי לא מיפסל אלא יבשין ולא כמושין ולהכי סתם הרי"ף ולא הביא פסול בכמושין. ועי' בש"ג בשס ריא"ז שהביא מחלוקת הפוס' בזה וצ"ע לדינא (ועי' בקרבן נתנאל דמסיק להתיר בכמושין מטעם הנ"ל ע"ש]:

במשנה אבל שפה כו' פי' רש"י ואעפ"י שמים טופחין כו' והקשה הרא"ש דבמים ממש אמאי יהי' מותר וי"ל בפשיטות כיון דקיי"ל דכל זמן שעוסקין בבצק אינו בא לידי חימוץ כדאי' לקמן (מח:) לכן אינו מחמץ כ"ז ששפה ואח"כ הרי הוא זורקת את המורסן. ובזה י"ל מה שהביא הגמ' בכאן הברייתא דקמח שנפל לתוכו דלף והיינו לפרש טעם ההיתר במתני' לשוף על בשרה במורסן משום דעסוקין בה כמו בדלף. וכן הא דמייתי ברייתא דחלוט שחלטה ברותחין אינה בא לידי חימוץ י"ל כדי לפרש הא דתנן במתני' אבל חולטין:

שם במשנה לא ילעוס אדם חטין כו' ע' ברא"ש שהביא בשם הרוקח דאע"ג דרוק אינו מכשיר מ"מ מחמץ כדתנן לא ילעוס אדם ותמה עליו דמשנה מפורשת הוא במס' מכשירין דמי הפה מכשיר ע"ש. ונ"ל דברי הרוקח ע"פ פלוגתא דר"י ור' יוסי במס' כלים (פ"ח מ"י) והובא בעירובין (צ"ט.) ברוק דר"י מטהר דכל שלא יצא הרוק מן הפה לאו משקה הוא ור' יוסי מחלק בין הפך ללא הפך. ואע"ג דהרמב"ם פסק דאם הפך חשוב משקה ולדבריו הכא נמי הוי משקה דלועס הוי כהפך ע"ש בתיו"ט שתמה על הרמב"ם דכיון דבעירובין מהפכין המשנה דר' יוסי לעולם מטהר הלכה כר' יוסי וא"כ י"ל דהרוקח ס"ל הכי דאפי' הפך טהור דכ"ז שהרוק בפה לא חשוב משקה ומ"מ לענין חימוץ מחמץ כדתנן הכא במתני'. והגם דיש להשיב ע"ז דאפי' אם אינו מחמץ בעודו בפיו מ"מ כשמוציא החיטין מפיו להניח ע"ג מכתו מחמץ אפשר דס"ל לרוקח דאי אין שם משקה עליו כשנבלע בהחיטים שוב אינו מחמץ גם אח"כ. ועכ"פ לא אישתמיט מיני' משנה מפורשת כמ"ש הרא"ש בפשיטות. אכן מדברי הרמב"ם (פט"ו מה' טו"א ה"ז) נראה דאפי' בתוך הפה משקה הוא אלא שאינו מכשיר משום דהוי כמים מחוברין ע"ש]:

בגמ' מבושל אדמבשל לי' מחמע וקשה דילמא איירי בבישלו במי פירות דאין מחמיצין דגם ע"י בישול אינו מחמץ כדבסמוך גבי וותיקא. ולכאורה הי' אפ"ל דאי מיירי בבישול שאינו מחמץ א"כ היינו חלוט דבסוף הבישול לעולם הוי חליטה ועיקר הרבותא הוא דגם קודם הרתיחה לא הי' חמץ וא"כ במי פירות פשיטא. אבל באמת ז"א דחליטה הוא ברותחין דוקא אבל במניחו כשהוא צונן ונעשה רותחין אח"כ אינו חליטה אלא דמבושל אינו בא לידי חימוץ. והיכא דבאמת לא הי' נגמר בישולו כמאכל בן דרוסאי אף שנעשה רותחין אח"כ נראה דבא שפיר לידי חימוץ וא"כ שפיר הוי רבותא ושוב קשה כנ"ל. והי' נראה להביא מכאן ראי' לפי' הרא"ש בדברי הרי"ף דמ"פ עם מים נמי אינו מחמץ. א"כ אינו רבותא בהא דתני דלאחר הבישול אינו בא לידי חימוץ כיון דאפי' אם עירב בתחילה מ"פ ביחד עם מים לא הי' מחמץ אבל לדעת רוב הפוס' דמ"פ עם מים מחמץ עדיין קשה. לכן נראה לפע"ד להוכיח מכאן דכל הנעשה חמץ ע"י מי פירות דקי"ל דאינו מחמץ גם כשיבוא בו מים אח"כ שוב אינו מחמיץ. ומ"ש הפוס' דמ"פ עם מים מחמץ היינו דוקא שנתערבו ביחד בתחילה קודם שנתחמץ אבל אם נחמץ ע"י מי פירות שוב אינו בא לידי חימוץ. ולפ"ז א"ש דלא מצי לפרש דאיירי במבושל במי פירות דא"כ אף קודם בישול אינו בא לידי חימוץ כל שנתחמץ כבר במי פירות כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה