אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק כל שעה › דף לג:

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל שעה · דף לג:

דף לג.

בגמ' אמר קרא ראשית ששירי' ניכרים פי' הקפידא הוא על התרומה שיהי' ממין כזה ששירי' ניכרין. ואם הפריש מצה אף שהשירים היו חמץ מ"מ כיון דהתרומה היא מין היתר ואי הוי משייר מינה משהו הי' ניתר ע"י התרומה נקרא שירי' ניכרים. וכן להיפוך אם הפריש חמץ אף שהשיריים מצה מ"מ כיון דבזה המין אי הי' משייר מינה הי' אסור לאו שירי' ניכרים הוא כנ"ל. [כמ"ש התוס' בבכורות (י"ב:) ד"ה כיון. דאע"ג דיכול להפריש ממקום אחר מ"מ כיון דלא מצי להפריש מגופה הוי כמפריש מן החיוב על הפטור ע"ש]. ובס' צל"ח והג' רעק"א נתחבטו בזה בחנם:

שם בגמ' אמר רבא גזירה דילמא אתו בהו לידי תקלה יש לעיין כיון דמדאורייתא המשקה שבתוכן טהורה א"כ הוא בכלל משמרת תרומותי אי משום גזירה זו נתיר להפסיד תרומה ולאבדה בידים דהוא עקירת ד"ת בקום ועשה. (די"ל דאסור לאבדה בידים וצריך להשהותן עד שירקבו ובזה אין לחוש דאתי לידי תקלה. דכיון דלית בהו היתר הנאה לעולם לא טריד בהו וליכא למיחש לתקלה וכדאי' ביומא (ס"ו.) לחלק בהכי ע"ש]. ואפשר דכיון דס"ל השתא דמפקד פקיד אין עליהן שם משקה עדיין ואינו בכלל איסור דהפסד תרומה. ונ"מ בענבים של תרומה טהורה דאין עליהם איסור תורה להפסידן וצ"ע לדינא:

שם בגמ' ומי חיישינן לתקלה והא תניא כו' קשה הא אמרינן לעיל (כ':) ובב"ק (קט"ו:) דתקלה תנאי הוא וע"ש בתוס' א"כ מאי פריך אביי. וצ"ל דהאמת משני דאתי אליבא דכו"ע דבפת ליכא תקלה כדמסיק דזריק לבין העצים. ולפ"ז בהא דפליגי ר"ה ור"י לכאורה י"ל דהא דאמר ר"י אפי' חיטי לטעמי' אזיל דכיון דס"ל מפקיד פקידי וטעמא דתרומת ענבים אין להם היתר הסקה הוא משום תקלה א"כ תקשי למה לא נקט תרומת חטים דשכיחי טפי ולמה נקיט תותים וענבים לכך מוכח דחטים רשאין למאסן ולהסיקן. ור"ה דפליג מצי סבר כר"ח דמבלעי בליעי ואין הטעם משום תקלה אבל למ"ד דחוששין לתקלה אפי' חטי אסור. מיהו למ"ש התוס' לקמן דגם לר"י לא הותרו בהדלקה אלא בשנמאסו כבר אבל לכתחילה אסור למאס תמהני דלמה נקט דוקא תרומת תותים וענבים. (דהא גם בתרומת חטים אין בהם היתר הסקה דאע"ג דמצד עצמם ראוים להסקה מ"מ מפני חשש תקלה אסורים בהסקה], אך התוס' בב"ק שם ס"ל איפכא משיטתם הכא דגם ר"ה מודה דרשאי למאסן רק כמו שהם בלי מיאוס אסור להדליק בהם ולא פליג עם ר"י לדינא ע"ש דס"ל כהני תנאי דלא חיישי לתקלה. ולכך אין קושיא ממשניות דתרומות דגרסינן תרקב דשפיר י"ל כפי' ר"ת דאסור לשרפן ליהנות מהן רק דס"ל כהאי תנא דחייש לתקלה אבל ר"ה ור"י ס"ל כאידך תנאי דלא חיישינן לתקלה. אך באמת לפ"ז הי' לנו לפסוק כסתמא דמתניתין דתרקב דמשמע דחיישינן לתקלה:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה