אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק האשה › דף צא.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק האשה · דף צא.

דף צ:

ברש"י ד"ה ואפי' חבורה של מאה כו' וא"י לאכול כזית בין כולם. ותמוה דאפי' אם בין כולם יכולים לאכול כזית אכתי הוי שלא לאוכליו כ"ז שאין אחד מהם יכול לאכול כזית. וצ"ל דהכי פי' שאין בתוך כולם א' שיכול לאכול כזית שלם. ולשון הרע"ב הוא ואין כל א' מהם יכול לאכול כזית ע"ש. [ועי' מ"ש לקמן בחי' על הרמב"ם (פ"ב מה' ק"פ) בביאור פי' רש"י כאן]:

בתוס' ד"ה שהי' תימה לר"י מפקח בגל נמי שמא חי הי' כשהתחיל לפקח ולכאורה מ"מ מיקרי אינו ראוי לאכילה כיון שאח"כ נמצא מת (ובשעת זריקה נמי הי' ספק דאפי' קודם שנמצא מת כיון דנפל עליו גל איתרע חזקת חי דידי' כמ"ש הנוב"י (חאה"ע סי' ל"א) ומיד הוי ספק אי חזי לאכילה]. אך בגמ' לקמן בגל ארוך משמע נמי כסברת התוס' בזה איברא דיתכן לומר דזה תלוי בפלוגתא דב' לישנא דאביי לעיל (פ"ח:) דלמאן דמתני אברייתא אבל במתניתין אפי' אם שכח לפני זריקה פטורין מלעשות פ"ש כיון דקמי שמיא גליא והיינו משום דאין הפסול בגוף הקרבן כמ"ש התוס' שם א"כ כאן נמי דאין הפסול בגוף הקרבן [כדמשמע לעיל (פ"ב:) דנטמאו הבעלים לא הוי בכלל פסול הגוף]. אם באמת הי' עדיין חי נקרא ראוי לאכילה:

בד"ה האי באחד כו' שאין היחיד מכריע י"ל דדוקא למ"ד דאין שוחטין אה"פ על היחיד הוא די"ל דאין היחיד מכריע אבל אי נימא דשוחטין פסח על היחיד למה לא יכריע ולמה יהי' עדיף שנים מאחד כמובן. [ואע"ג דר"י דס"ל דא"ש על היחיד ס"ל נמי דהיחיד מכריע כמבואר בתוספתא (פ"ו) מ"מ למ"ד דשוחטין על היחיד לא מסתבר לומר דאין היחיד מכריע כנ"ל]:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה