שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק אלו דברים · דף ע.
בגמ' בי"ג שונה ומטביל פי' רש"י משום דשמא כבר הטביל נקט שונה. ולכאורה הי' נראה לפרש כפשטא שונה על הזאה דטומאת מת דצריך ב' הזיות ג' ושביעי. ובנמצא בי"ד ודאי כבר הי' הזאת ז' אתמול כדי שיהי' מוכן היום לפסח אבל בי"ג צריך הזי' וגם טבילה. שוב ראיתי שהרמב"ם במשנה דשקלים פי' כן. [וגם בה' אה"ט (פי"ג ה' ו') פי' כן. אכן הראב"ד השיג עליו וע"ש בכ"מ מ"ש בזה] ונראה דרש"י לא פי' כן משום דלפ"ז קופיץ הי' צריך הזי' בי"ג ובי"ד דשמא י"ג יום הז' ושמא י"ד יום הז'. ולשון המשנה בין בזה ובין בזה שונה ומטביל משמע דנמצא בי"ג ובי"ד הדין שוה בקופיץ ואי מיירי התנא מהזאת טומאת מת א"כ בי"ג צריך ב' הזיות כנ"ל. ותו דהא מוקמינן לקמן דמיירי שהי' הנשיא גוסס בי"ג והשתא מחשש טומאת מת הא ביום הזאת שלישי דאכתי לא הי' גוסס בודאי כבר הי' הזאת ג' באופן שיהי' י"ג יום השביעי כדי להיות מוכן לחגיגה [וא"כ בודאי הי' מזה גם בי"ג כדי שלא לבטל הזאת שלישי] ולהכי פי' רש"י דלא מיירי הכא מהזאה דטומאת מת. אכן הרמב"ם נראה דלשיטתו אזיל דפסק בה' פרה (פי"א ה"ב) דהזאת שביעי יכולה להיות אפי' בשמיני ותשיעי ע"ש. וא"כ ב' ראיות הנ"ל אין מכריעין להכי פי' כפשטא שונה הזאה דטמא מת כנ"ל. אבל רש"י לשיטתו בקידושין (ס"ב.) דהזאה בשמיני לא מהני אי אפ"ל כן. וקצת מזה נמצא בצל"ח ע"ש]: