אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק אלו דברים › דף סז.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק אלו דברים · דף סז.

דף סו:

בגמ' יאמר טמאי מת ואל יאמר זב כו'. לכאורה קשה הא אין עונשין מן הדין וא"כ לא יהי' מלקות בזב מהאי ק"ו [ואע"ג דר"ש ס"ל דעונשין מה"ד כדאי' בסנהדרין (ע"ד.) מ"מ קשה מה דפרכינן לקמן ור"י שפיר אמר ר"ש דילמא ר"י לא אמר כר"ש משום דס"ל דאין עונשין מן הדין]. וצ"ל דכיון דנלמד מק"ו ממילא ולא יטמאו דסיפא קאי גם על כל הטמאים והוי כמפורש בקרא:

בתוס' ד"ה הכתוב כו' וקשה בעל קרי נמי לא לילקי כו' שהכתוב ניתקו לעשה דכתי' ויצא אל מחוץ למחנה. ולכאורה י"ל דהאי קרא אצטריך לאשמעינן דאפי' במלחמה צריך שילוח חוץ למחנה. מיהו בלא"ה לכאורה דבריהם תמוהין דהתם לאו נמי כתיב ולא יבא א"ת המחנה. וע"כ צ"ל דהתוס' סמכו דבריהם אסוגיא דלקמן דויצא היא ממחנה לוי' ולא יבא הוא למחנה שכינה ע"ש. וא"כ בסוגיא דלקמן דילפינן מהכא דב"ק משתלח ע"כ דלא קאי דוקא במלחמה ומ"מ צ"ע:

בא"ד והאי ניתוק עשה נראה דלא מהני אלא במחנה שלישית וכן משמע פ' כל הפסולין כו' נראה דלא כתבו כן אלא לשיטתם דהניתוק הוא שיצא מן הלאו ונשאר רק עשה אבל לרש"י דהוי ניתק לעשה ממש א"כ כל הלאו אין בו מלקות מה"ט. [ובפרט לשיטת הרמב"ם דאם הלאו כולל יותר מן העשה לא הוי לאו הנל"ע ע"כ דכל הלאו ניתק לעשה. וגם הראי' דכל הפסולין יש לדחות דכיון שנטהר שם א"כ ביטל העשה. וגם הא דפרכינן מדתניא מצורע כו' בארבעים הי' אפ"ל דמיירי כשעמד שם עד שנטהר מצרעתו ונתבטל העשה אלא משום דמשמע דמיד שנכנס חייב דומיא דסיפא דזבין וזבות:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה