אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק אור לארבעה עשר › דף ג:

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק אור לארבעה עשר · דף ג:

דף ג.

בגמ' כל היכא דנפישי מילי משתעי בלשון קצרה וכ' רש"י והני דלעיל עיקם כו'. ונראה דלפ"ז אע"ג דאמרינן דלעולם ישנה אדם לתלמידו בלשון קצרה מ"מ משום לשון נקי יאריך בלשונו כי היכי דקרא עיקם משום הכי. מיהו למ"ש רש"י אח"ז בד"ה רכבת כתי' דלימדך כאן דאפי' בלשון מגונה יתפוס לשון קצר ע"ש משמע לכאורה דעדיף לשון קצר ומגונה מלשון ארוך ונקי. אבל נראה כוונת רש"י שם דהיכא דעכ"פ מוכרח לומר לשון מגונה יקצר בי' כי היכי דרוכבת ויושבת מן הדין צריכין להיות מלאים מ"מ ברכבת חסרן הכתוב משום דלשון מגונה יש לכתוב חסר טפי מבלשון נקי. מיהו לשון אפי' היא מגונה שכתב רש"י אין מובן שפיר ולכן נראה (כמ"ש במהרש"א] דאם הן שוין לעולם ידבר בלשון נקי. ואם לשון נקי ארוך שניהם שוין ולפעמים ידבר בלשון נקי ארוך ולפעמים בלשון מגונה וקצר וזה לימדך דתוכל לעשות כן ג"כ. וממילא כיון דנאמר בלשון מגונה דנוכל לחסרו כגון רכבת יחסרנו. ומה"ט גופא טפי עדיף לכתוב רכבת ולא יושבת כיון דבזה מקצר באות אחת ולהכי כתי' רכבת. אבל מדברי הרי"ף דקיצר בהך דלשון מגונה כו' ע"ש נ"ל דס"ל דהא דאמרינן במסקנא דלפעמים משתעי בלשון מגונה היינו כללא דקרא אבל לא קאי על סדר הדיבור. דאדם צריך לעולם לדבר בלשון כבוד אף שצריך להאריך עי"ז ובתורה שאני. רק באיזה מקומות האריך הפסוק ג"כ להודיע לנו לעשות תמיד כן וכמ"ש ג"כ הר"י בשע"ת (שער ג' סי' ר"ל) שהוא גדר להיות נזהר מנבול פה ע"ש]:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה