אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק אור לארבעה עשר › דף ב:

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק אור לארבעה עשר · דף ב:

דף ב.

בגמ' מאימתי י"ד אסור בעשיית מלאכה. פי' רש"י במקום שנהגו. ובתוס' הקשו עליו. ונראה דרש"י הוכיח לפרש כן משום קושית התוס' בד"ה ראב"י כיון דב"ש וב"ה פליגי בפי' במשנה אי הלילה אסור דוחק לומר שיחלקו בברייתא באותו פלוגתא דב"ש וב"ה. בפרט לס"ד דאור יממא דוחק גדול לומר שיהי' ראב"י דלא כב"ש ולא כב"ה. להכי פי' רש"י דפלוגתא דתנאי הכא במנהג פליגי אבל איסור ליכא עד הנץ כדברי ב"ה לקמן. ויש בזה נ"מ לדינא ג"כ דלפירש"י למסקנא לקמן דלכו"ע אור אורתא אפשר דהלכה באמת כראב"י דאי נהגו איסור מאורתא אסורין דהא משנת ראב"י קב ונקי. אבל לתוס' הלכה כב"ה מיהו אדרבה לתוס' דלא פליגי כלל במנהגא אפשר דלכו"ע אם נהגו איסור מבערב מיתסרו:

שם בגמ' ה"ק בשלמא לדידי אשכחנא כו' גבי תענית ציבור דתניא עד מתי אוכל ושותה כו'. תמהני דלמה לא פירשו שפיר טפי בתענית צבור האחרונים דאסורין במלאכה ותניא בתענית (י"ג.) כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר ע"ש. דלפי' הגמ' לענין אכילה קשה להבין לשון ראב"י היכן מצינו שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור כיון דבמלאכה גם בין יממא לליליא לא מצינו דפלגי רבנן] וצ"ע. גם קשה לי למה לא תירצו דמצינו בפורים שאסור במלאכה ביום ובלילה ודאי מותר אפי' למ"ד במגילה (ה':) דפורים אסור בעשיית מלאכה דהא ימי משתה ושמחה] ויום טוב כתיב. מיהו לפי' התוס' דבאיסורא מיירי הכא ולא במנהגא א"ש דפורים לא נאסר מדינא במלאכה אלא מנהגא למסקנת הגמ' במגילה שם] אבל לפרש"י קשה:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה