שפת אמת על ערכין· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק תשיעי · דף ל.
בגמ' מכרה במאתים והכסיפה ועמדה על מנה כו'. הא ודאי אם בשעת המכירה עצמה לא הי' שוה רק מנה. ומ"מ מכרה במאתים שהי' נצרך להלוקח שדה ונתן יותר מכדי דמי' מ"מ ודאי מחשבין לפי מאתים. רק הכא בהכסיפה שאני וא"כ אין זה כלל לחשוב לעולם לפי מה ששוה בשעת הגאולה רק אם הי' המכירה לפי השיווי אז. אבל למשל אם מכרה שוה ק"נ במאתים והכסיפה ושוה ק' יש לחשוב לפי ערך היינו ק"נ. כיון דהוסיף בשעת המכירה נ' על השיווי. או עכ"פ קל"ז היינו רביע הוספה על השיווי כנ"ל: