שפת אמת על ערכין· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שמיני · דף כח.
במשנה שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו. קצת קשה דהא שדה מקנתו שלו הוא עד היובל ולמ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי למה לא יוכל להחרים עד היובל. ועיקר הטעם מפורש לעיל דגמר מקרא מה בהמה שיש לו רשות למוכרה לעולם כו'. אבל טעם המשנה צ"ע: