שפת אמת על ערכין· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שלישי · דף יד:
בגמ' אי משום קרא קרא לכדר"מ הוא דאתא עיין לקמן (כ"ו:) דקאמרו בגמ' דפליגי אי קנין פירות לאו כקנין הגוף א"כ לדר"מ ל"צ קרא ע"ש. וצ"ל דסוגיא זו ס"ל דלכ"ע קנין פירות כקנין הגוף דמי ולהכי אמרו קרא לדר"מ. [וכעין זה כ' התוס' בב"ב (ע"ב:) ע"ש]:
שם בגמ' או דלמא לית להו גז"ש כו'. פשוט נראה דמסופק שמא רבנן לא גמרו האי גז"ש מרבם:
שם הקישו הכתוב לערכין מה ערכין אין מוסיף חומש כו'. צ"ע מה חומש שייך בערכין ואולי כוונתם אם אמר ערכי עלי מוסיף חומש ואם אמר ערך פלוני עלי הוי כאחר ודוחק. ויותר י"ל דס"ל דנין אפשר משאי אפשר. מיהו ק"ק מה ת"כ דרבא דילמא האי ברייתא אתיא כר"א דמפיק לגז"ש לענין חשבון חומר שעורים בחמשים. להכי מקיש אע"ג דהוי אפשר משאי אפשר. אבל לרבנן דגז"ש אתיא רק לחומש דוחה האי הקישא. וגם צ"ע דהא בשדה אחוזה נמי כתי' ערכך כמה פעמים בפרשה ומ"מ אית בי' חומש: