אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק עושין פסין › דף כג.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק עושין פסין · דף כג.

דף כב:

ברש"י ד"ה וכל היכא כו' אי שייך כו' בחדא מילתא, נראה כוונתו כמ"ש התוס' ד"ה אילימא דהתם בסוכה לא הוי תרוייהו לחומרא רק כיון דבענינא חדא הוי חשיב לן כמו תרוייהו לחומרא בב' ענינים ולולי דבריהם אפשר דגם הא דאמר ר"א דישלים ביו"ט האחרון חומרא חשיב. דאע"ג דלת"ק ליכא תקנתא ולדידי' איכא תקנה מ"מ לגבי זה חומרא הוא מה דצריך להשלים ולחכמים לא איכפת לן בהשלמה כנ"ל:

בתוס' ד"ה ובלבד בסוף הדיבור ולרש"י שמא יש לחלק כו' וצ"ל לפ"ז דדוקא ריב"ב ס"ל הכי אבל רע"ק ושאר תנאי פליגי עליו בזה, דאל"כ הא דאמרינן לקמן בקרפף יותר מב"ס והוקף לדירה דמותר הוי דלא כמאן. ולפ"ז י"ל נמי קולא לפרש"י כיון דרע"ק ע"כ פליג נמי ביותר מב"ס שוב אפשר דלרע"ק מהני גם שומירה וב"ד ביותר מב"ס, משא"כ לתוס' לא פליג רע"ק כלל על יתר מב"ס וצריך דוקא שיהי' מוקף לדירה ממש ע"כ בגמ' א"ה היינו ר"י. קצת קשה דילמא לר"י אם הי' ארכה יותר מרחבה אף פחות מאמה מיפסל, וצ"ל דא"כ הו"ל למיתני רי"א אפי' כ"ש פחות מאמה כו' כיון דחומרא אתי לאשמעינן:

ברש"י ד"ה אבל כו' אפ"ה לא אסרי אהדדי הואיל ודחד גברא הוא, עי' מ"ש מהרש"א [דאי הוו של ב' בעלים אסרו אהדדי אע"ג דרשויות אחת הן לר"ש) וצ"ע מנ"ל הא ובט"ז (סי' שנ"ח ס"ק ד') כ' דט"ס ברש"י ע"ש, ובס' אור זרוע (ה"ע סי' ק"ל) השמיט ג"כ תיבות אלו, [ועי, בריטב"א מ"ש בביאור דברי רש"י ג"כ דלא כמ"ש המהרש"א).

בתוס' ד"ה רע"ק כו' ועוד דילמא בעי בור כו', עי' מ"ש מהרש"א [דלא קשיא להו דילמא בעי שומירה דא"כ היינו דר"י ב"ב ולכאורה קשה דא"כ דת"ק בעי בור ר"י היינו ת"ק. ולכך נראה כוונת התוס' דכיון דלא מפרש בת"ק די"ל דבעי בור וי"ל דלא בעי לכך שפיר מייתי המשנה כל הני תנאי כנ"ל, וה"ה דהו"מ למימר דבעי שומירה וב"ד רק נקטי טפי בור משום דהוי דומיא דפסי ביראות כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה