אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק עושין פסין › דף כב:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק עושין פסין · דף כב:

דף כב.

בגמ' תל המתלקט כו' אליבא דרבנן ל"ת לך כו' משמע דס"ל להגמ' דתל חשוב נמי שם ד' מחיצות דהא דוקא היכא דאיכא שם ד' מחיצות ס"ל לרבנן דרבים לא מבטלי מחיצות, ולכאורה נראה דשם ד' מחיצות הוא רק בפסי ביראות הואיל ובמקום הדיומדין ליכא כלל בקיעת רבים, אבל מסוגיא דהכא מוכח דפי' שם ד' מחיצות היא דכל היכא שבלי הבקיעות רבים הי' שם ד' מחיצות תו לא מבטלי בקיעת רבים שם מחיצה, ודוקא בב' צידי רה"ר דגם בלי בקיעת רבים לא הי' אלא ב' מחיצות כנ"ל, ולכך בתל דחשיב ד' מחיצות ע"י גוד אסיק אף שרבים בוקעים בכל התל לא מבטלי מחיצתא לרבנן כנ"ל:

בתוס' ד"ה דילמא מעלות ומורדות כו' נראה מדבריהם דמפרשין דמעלות ומורדות הם מתלקטין י' מתוך ד', וכן מוכח בדבריהם לקמן בד"ה תל כו', וא"י מנ"ל הא דפשט הגמ' ולשון רש"י ג"כ נראה דאין בהם מחיצה כלל שאינם מתלקטין י' מתוך ד', רק ע"י שאין נוח לעלות במעלות ומורדות ולא ניחא תשמישתי' לכך לא חשיב רה"ר וכדאמרינן הטעם שאין דומין לדגלי מדבר וצ"ע:

בד"ה אלא כו' וא"ת ולוקמא כו' וי"ל כו', עי' במהרש"א שהקשה דלמה לא משני הגמ' דאיירי בב' מחיצות ורבנן הוא דפליגי בב' צידי רה"ר ובלא ניחא תשמישתי' מודין, ודבריו סתומין דהא סתם חצר הוא סתום מכל ד' רוחותי' אלא דאיכא פרצות שהולכין לה מרה"ר כמ"ש רש"י, וגם התוס' לא פלפלו אלא אי איירי היכא דב' מחיצות סתומין בלי פירצה או מיירי היכא שיש פירצה בכל הד' רוחות אבל עכ"פ שם ד' מחיצות לעולם אית בי', אך אפשר דהמהרש"א מקשה מדנפשי' דלוקמי היכא דב' רוחות סתומין וב' הכשירו ע"י פסין. אבל לפ"ז העיקר חסר מן הספר, וגם כה"ג י"ל דחשיב שפיר דניחא תשמישתי' וצ"ע בכוונתו:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה