שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מי שהוציאוהו · דף נא.
ברש"י ד"ה ושב הכהן כו' והאי ובא הכהן וראה והנה פשה דמשמע דבעי פשיון מוקמינן לה בנגע שעמד בעיניו בראשון ופשה בשני כו'. איני מבין זה הלשון כיון דגם בעמד בעיניו בשני דינא הכי דחולץ וקוצה וטח א"כ ע"כ עדיין מאי דכתיב והנה פשה לאו דוקא. אך אפשר דלרבותא כ' קרא דגם בפשה בשני לא בעי נתיצה אלא אחר חליצה וקיצה וטיחה] א"כ מה זה שכ' רש"י דבעי פשיון כנ"ל וצ"ע: