אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק מי שהוציאוהו › דף נ:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מי שהוציאוהו · דף נ:

דף מט.

בגמרא אמר אביי ל"ש כו' מתקיף לה ר"ה בדר"י כו'. אפשר ליישב דברי אביי ע"פ מ"ש רש"י לעיל ד"ה שאני מעשר כו' כל גרגיר חצי' אבל גבי שביתה ליכא למימר דשייכא בכל תחתיו של אילן דד"א כהדדי בעינן, א"כ י"ל דהכא שפיר אמרינן דכוונתו הי' בד' אמצעית וממילא יהי' מקוים כל דבריו דהיינו שיהי' לו חלק בכל הג' ד"א בכולהו משהו ועיקר העירוב בד"א כהדדי האמצעיות. א"כ י"ל דאביי ס"ל כאיכא דאמרי דלעיל דסיים לא איכפת לן אלא משום דכל שאינו בזא"ז כו' ולכך באין ביניהם י"ב אמות מהני. ור"ה ברי' דר"י ס"ל כלישנא קמא דלעיל דבעינן סיים והיינו דפריך דלמא בד' דהאי גיסא כו' כנ"ל:

ברש"י ד"ה דאי מוקמית לי' כו' אבל לא סיים לו י"ל בעבר השני בחר והרי הוא עכשיו חוץ לתחומו כו'. משמע לי מלשון זה דס"ל לרש"י כמ"ש לעיל במשנה כשיטת המהרש"א דגם רחוק מב' אלפים מהני אילן וגדר כל היכא שבא קודם בה"ש לתוך התחום. ולפ"ז שפיר כ' רש"י הכא דשמא בעבר הב' בחר והעירוב חל דהי' יכול לבוא אלא שנתאחר ולא בא קודם בה"ש לתוך תחומו כנ"ל ולכך לא יזוז ממקומו. אבל אי לא ס"ל הכי אלא כמשמעות הפוס' דא"י לקנות שביתה במקום פלוני אם הוא חוץ מאלפים הו"ל לרש"י למימר דלאו שביתה הוא כלל ולכך לא יזוז. והגם דיש לדחוק הנלע"ד כתבתי:

בד"ה לא יזוז ממקומו מביתו כו' דהא לא נתכוון לקנות שביתה כו' תמיהני לפמ"ש הפוס' בשיטת רש"י דכל בן עיר המערב במזרח יש לו כל אורך העיר גם יותר מאלפים לצד מערב [כמ"ש הב"י והרמ"א (סי' ת"ח) בשמו ע"ש]. א"כ ע"כ הפי' הכא לא יזוז ממקומו היינו מחוץ לעירו אבל כל העיר יש לו ממ"נ ומה זה שכ' רש"י מביתו, גם בשו"ע צ"ע דבסי' ת"ח מביא הרמ"א כדעת רש"י ע"ש ובסי' ת"ט סעיף י"א סתם כלשון המחבר. מיהו י"ל דממילא משמע דדינו ככל עירוב וסמך הרמ"א אסי' ת"ח.. אבל דברי רש"י דהכא צע"ג:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה