אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק מי שהוציאוהו › דף מט.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מי שהוציאוהו · דף מט.

דף מח:

בגמ' ותרתי ל"ל צריכי כו' לפי הס"ד דפרכינן ותרתי ל"ל דס"ל דחד דינא היא א"כ פליג ר' חנינא גם אהא דחולק עירובו, מיהו למסקנא דעביד צריכותא אפשר דמודה ר"ח בהא, והפוסקים פסקו כשמואל [אע"ג דהלכה כדברי המיקל בעירוב] מסתמא משום דהוא טפי מרא דשמעתא מר"ח, מיהו אפשר דהא תליא בהא דס"ל לשמואל בסמוך דעירוב משום קנין ולדידי' מוכרחין לומר דתקנת חכמים הי' שלא יועיל סתם קנין רק באופנים שהתנו ב' סעודות לכ"א וכדבעינן למימר לקמן בתוס' ד"ה א"ב, וא"כ י"ל דכיון דשמי' עירוב תיקנו רק בכה"ג וכדמשמע נמי בירושלמי [לעיל (פ"ג ה"ב) שהביא הרא"ש לקמן (פ"ז סי' י"ב) וכן במדרש תנחומא פ' נח ע"ש), דהי' משום לעשות שלום בין השכנים ע"ש, אבל לרבה דקי"ל כוותי' דעירוב משום דירה א"כ י"ל דדינא הוא דכל שיש לו שם ב' סעודות היא דירתו וא"כ מה לי חולק עירובו מה לי קפיד, מיהו אפשר דגם לרבה הי' תקנה בדבר מטעם הירושלמי הנ"ל, [ועי' במהרש"א בסוף פ' המוצא תפלין מ"ש בביאור דברי הירושלמי]:

בתוס' ד"ה מפני כו' בפת דשכיח טפי כו' ולפי"ו צ"ל דכלי נמי שכיח טפי משאר מזון שאינו פת, [דאל"כ מ"ט מהני בכלי אליבא דשמואל כדאמרי' בגמ' בסמוך], ועי' מ"ש לקמן בדיבור הסמוך:

בד"ה איכא בינייהו כו' וי"ל כו', ואינו מובן דממ"נ כיון דבסתם אין כוונתו להקנות מה מועיל ב"ס, ואי כוונתו להקנות אכתי למה לי ב' סעודות, וצ"ל כוונתם דהיכא דלא פי' משום קנין הי' תקנת חכמים בדבר דיועיל גם בסתם, ובזה הוסיפו אלו התנאים דדוקא ב"ס, ולפ"ז י"ל נמי דהא דאין מערבין אלא בפת ג"כ משום חשיבות וא"כ היכא דפי' משום קנין י"ל דמהני נמי בשאר מזון כ"ש מכלים, ודלא כמ"ש לעיל בתוס' ד"ה מפני וצ"ע בזה, מיהו קצת קשה לשיטת התוס' א"כ לרבה דפליג וס"ל דלא מהני בכלי לא יועיל גם כשיקנה לו בפירוש הדירה, ואמאי הלא לכו"ע בית שמניחין בו עירוב א"צ ליתן פת דכולהו הכא דיירי א"כ מה לי כל הבית או שיש לו חלק בבית, וצ"ע נמי לדינא בזה למאי דקיי"ל כרבה:

עפ"כ במשנה הי' מכיר אילן כו' פי' רש"י והוא בסוף אלפים וכ"כ הפוס', וצ"ע דלכאורה נראה דה"ה כשהוא מרוחק הרבה טפי אם הולך אח"כ בע"ש קודם בה"ש באופן דבבה"ש אינו מרוחק מהאילן רק אלפים, אע"ג דביה"ש אין עוד שהות לרוץ לאילן דא"י אז לקנות שביתה במקום האילן מ"מ מהני מה דקני שביתה בחצי היום כשהי' לו עוד שהות לרוץ, ומ"ש במשנה מהלך ממקום רגליו אלפים היינו בשבת וכדתני אח"כ נמצא מהלך משחשיכה כו', ומדנקט משחשיכה משמע נמי כמ"ש דגוף העירוב מצי להניח גם במרוחק טפי רק שבשבת לא ילך טפי מאלפים, וכן מוכח דעת המהרש"א לעיל (מ"ה: בתוס' ד"ה ליקני) דכ' הטעם דר"ג בעודנו בספינה קני שביתה בנמל מכח אילן וגדר ע"ש, ושם כתבנו לפקפק על דבריו דהכא דוקא כשהוא תוך אלפים ובודאי ברש"י ושו"ע נראה כן, מ"מ לכאורה נראין בזה דברי המהרש"א וצ"ע לדינא, ובפ' המשניות להרמב"ם ראיתי עוד דבר חידוש דמשמע מלשונו דאילן וגדר דוקא נקט דהוא רה"י דהיינו גבוה י' ורחב ד' וא"י מנ"ל הא:

בתוס' ד"ה ואמר כו' ולעיל דתנן כו', ומוכח בגמ' דקני שביתה במקומו כו'. ויש להבין דילמא ר"ט אמר דליקני שביתה במקומו. ומשמע דס"ל לתוס' דאילו הוי אמר הי' מודה גם ר"י דלא יכנס לתחום העיר דלא מבטלין מה שאמר בפי' מכח אומדנא שאם הי' יודע שהוא סמוך לעיר לא הי' אומר כך. וכ"מ ברמ"א (סי' ת') דאפי' הי' בדעתו לכנוס לעיר אם אמר שביתתי במקומי קנה מקומו ע"ש] מיהו תימה דלמה לא נימא דפליגי בהכי דר"י דמוכיח ממעשה דר"ט דרשאי לכנוס ס"ל דלא אמר. ולרבן דדחו דברי ר"י ואמרו דמובלע תוך תחומו הי' ס"ל דאמר שביתתי במקומי וצ"ע. וה"ר יהונתן (הובא בתיו"ט) מקשה באמת למה לא יועיל אילן וגדר אף באמר שביתתי במקומי כמו לעיל דאר"י יכנס. ומחלק דהכא ל"ה טעות כ"כ דנבטל דבורו משא"כ לעיל שהי' סמוך לעיר הוי אומדנא גדולה דתוך התחום ודאי הי' חפץ כו'. ובאמת יש לתמוה על הר"י ז"ל מנ"ל דלעיל גם באמר שביתתי במקומי ס"ל לר"י דיכנוס. וגם משמע מדבריו דדוקא הכא דאמר שביתתי במקומי לא מבטלין הדיבור ע"י האילן כו'. א"כ א"ש בפשיטות הא דתני ואמר דכה"ג דוקא זכה לו מקומו. אבל בלא אמר נהי דיש לו אלפים מ"מ במכיר אילן אף דאינו בקי ולא פי' דליקני לי' האילן וגדר מ"מ מהני לדידן דקיי"ל כר"י לעיל דיכנוס וצ"ע לדינא:

בד"ה ואפי' לתחתיו כו' וא"ת בפ' ב"מ כו', ולולי דבריהם אפשר לחלק באופן אחר דכל המניח עירוב נכנס בכלל ספק זה דאם יאבד עירובו קודם בה"ש לא יהי' עירוב כיון דכל קניית שביתה בה"ש הוא והוי כמו דנחית לספק זה. משא"כ הכא דלפי דעתו ודאי עירוב הוא אלא דאנן פסקינן דאינו עירוב לכך לא יזוז ממקומו לרב. והא דתנן לקמן (ס'.) מי שהי' במזרח כו' מותר לביתו ואסור לעירובו. י"ל ג"כ דכיון שלא עירב בעצמו ואמר לבנו לערב נחית לספיקא שמא לא יעשה שליחותו ולא עקר דעתי' ממקומו, אכן ברש"י שם פי' כמ"ש התוס' כאן ע"ש]:

בד"ה מ"ט דרב כו' ומתני' בפ"ב דקדושין כו'. לכאורה אין דבריהם מוכרחין עדיין דכיון דברייתא מסייע לשמואל א"כ מצי שמואל לפסוק כברייתא ולא כמתניתין דקדושין, ואולי משום דאנן קיי"ל בכ"מ הלכה כסתם משנה. ועדיין צ"ע דא"כ י"ל באמת דקיי"ל כרב הכא מכח דסתם מתניתין מסייע לי'. [אך א"כ לא הי' צ"ל דרב תנא הוא ופליג כיון דמתניתין מסייע לרב]:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה