שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מי שהוציאוהו · דף מג.
בגמ' להבריח מים עשויות. לכאורה הי' אפשר דדוקא ביותר מב"ס דצריך להיות מוקף לדירה לא חשוב מחיצה. אבל בפחות מב"ס כיון דמדינא ודאי רה"י היא והזורק מתוכה לרה"ר חייב א"כ גם לטלטל בכולה ליהוי רה"י [משא"כ ביותר מב"ס אע"ג דהזורק מרה"ר לתוכו חייב מ"מ כיון דבעינן שיהא מוקף לדירה מהני הסברא דעשויות להבריח מים דלא ליהוי מחיצה לדירה. אבל היכא דלא בעי' מוקף לדירה למה יהי' אסור לטלטל]. ולתי' א' שבתוס' ד"ה כי פליגי מוכרחין לפרש דהכא איירי גם בפחות מב"ס. אבל לתי' ב' דהוא האמת (כיון דשמואל הדר בי' לקמן בפ' כל גניח] י"ל כנ"ל דדוקא ביותר מב"ס קאמר טעמא דלהבריח מים כו'. מיהו לפ"ז קשה מאי פריך הגמ' ממתני' דרנו להחמיר הא מדינא אסור כו'. הלא י"ל דהוי פחות מב"ס ובהא כו"ע מתירין מטעם דשבת באויר מחיצות. [וכמ"ש התוס' לעיל ד"ה אבל דר"י ורע"ק דאסרו בספינה ג"כ מטעם דלהבריח מים עשויות]. א"כ מוכרח דס"ל לגמ' דגם בפחות מב"ס קאמרו הטעם דלהבריח מים ואפשר משום דסתם ספינה פחות מב"ס היא לכך הוכרחו בגמ' לפרש כן:
שם בגמ' ת"ש הני שב שמעתתא כו' דילמא יוסף ש' אמרינהו. לכאורה נראה לפרש דאליהו אמרינהו בצפרא ויוסף ש' אמרינהו בפניא. מיהו לקמן דקאמר דאי יש תחומין למעלה מי' לא יבוא אליהו בש"ק משמע לכאורה דגם מרקיע לארץ אסור. אבל קשה למה יהי' דין תחומין מלמעלה למטה. ע"כ נראה דלקמן הפי' דכיון דבא לבשר בודאי יצטרך לילך יותר מתחום. ועדיין צ"ע בזה לקמן. [וכן לקמן (מ"ה:) דמשמע דמעבים ולמטה איכא איסור תחומין ע"ש]:
בתוס' ד"ה הלכה כו' וטעם שאסור ליכנס בספינה כו' דדמי לשט בנהר כו'. קצת קשה דמה"ט גם קודם שבת ליתסר דהא ודאי דאסור לשוט בשבת אף שנכנס במים מבעו"י. מי אפשר דכשחפלינ בדרך הוי טפי דיעבד ולכך כ' התוס' אח"כ דלכתחילה אסור לכנוס בקרון כיון דאפשר לו לירד. אבל בהפלגת ספינה הוי דיעבד. דהא בכל מלאכות המתחילות מבעו"י מותר להיות נגמרין בשבת אף שיכולין להתירו כמו צמר ליורה כו' בשבת (י"ז:) ע"ש. רק הכא דשייך גזירה שיעשה חבית של שייטין יש לאסור כל היכי דלא הוי דיעבד גמור. ועי' בב"י (סי' רמ"ח) מ"ש דכיון דלא התירו לו אלא להפליג ג' ימים קודם השבת אית לי' היכרא ולא יבוא לעשות חבית של שייטין. אך לפ"ז גם בקרון יש להתיר לכנוס קודם שבת מטעם הנ"ל]:
בא"ד ומ"ש רשב"ם דאין לו אלא ד"א א"נ דקיי"ל כרב דהלכה כר"ג אפי' בדיר וסהר. לכאורה נראה דס"ל לתוס' דגם ביצא לדעת לדיר וסהר מותר לר"ג [כדעת הרשב"א שהביא הה"מ (פכ"ז מה"ש ה' י"ג) אבל הרמב"ם והרמב"ן לא ס"ל הכי ע"ש] אבל נראה דהתוס' כ' כן רק לשיטת רשב"ם עצמו דמותרין ליכנס א"כ בהיתרא על. אבל אה"נ לתוס' דאסור לכנוס בשבת אי עבר ונכנס י"ל דמודין דאין לו אלא ד"א. ויש שרצו להוכיח מדאמרינן לעיל א"נ בקופץ מספינה לספינה א"כ הוי יצא לדעת ומ"מ מותר. ואין זה ראי' דשם כיון דגם מקודם כבר הי' בספינה חשוב דיעבד. ואע"ג דבספינה ראשונה הי' שבת באויר מחיצות מבעו"י מ"מ כיון דלר"ז טעם דספינה ניטלתו כו' חשוב כמו סברא דשבת באויר מחיצות כו' א"כ לא עשה איסור בהליכה זו, משא"כ ביורד לספינה מתחילה בשבת כנ"ל, אכן לעיל (כ"ט.) בתוס' ד"ה והושיבו. מבואר דאפי' במזיד חשבינן כל העיר כד' אמות ע"ש]: