אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק מי שהוציאוהו › דף מב:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מי שהוציאוהו · דף מב:

דף מב.

ברש"י ד"ה לא גזרינן כו' א"נ כו', אע"ג דלעיל (עמוד א') פשוט לרש"י דגם לר"ג בשבת בבקעה והקיפוהו מחיצות אין לו רק אלפים דידי' היינו משום דבמסקנא מעיקר הדין אוסר ר"י גם בנתנוהו בדיר וסהר. ור"ג קולא הוסיף. לכן פשיטא לרש"י דדוקא באין לו אלא ד"א מקיל ר"ג. משא"כ הכא בס"ד דהוי ס"ל דמדינא מותר בכל הדיר וסהר אלא דר"י גזר אטו בקעה וכיון דר"ג לא גזר אית לן למישרי בכל גווני מ"מ כ' רש"י א"נ כו' משא"כ למסקנא כנ"ל. [אכן המהרש"ל פי' דברי רש"י באופן אחר]:

בתוס' ד"ה ור"ז כו' ויתיר אפי' בהעמדה, אע"ג דנראה דבס"ד השתא ס"ל לגמ' דכו"ע ס"ל טעמא דשבת באויר מחיצות רק ר"ז הוסיף גם טעם דנוטלתו כדאמרי' א"ב כשנפחתה כו' מ"מ מקשה הגמ' דהי' לו לר"ז לפרש טעמא דר"ג כרבה ויהי' היתרא דמתני' נמי בהעמדה. ולא יהי' כוונת התוס' ויתיר לדינא רק לפרש היתרא דמתני' גם בהעמדה ודוחק [ועי' במהרש"ל ובמהר"ם מ"ש בביאור דברי התוס']:

ומ"ש התוס' וי"ל דלר"י כו'. נראה כוונתם דגם למסקנא דמודה ר"י אליבא דרבה במהלכת. מ"ח ר"י דגלי דעתי' דלית לי' סברא דשבת באויר מחיצות גלי אבל לר"ג דלא ביאר טעמא דהיתרא דידי' אית לן למימר האי טעמא:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה