שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כל גגות · דף צד:
בגמ' וכגון שנפרצה בקרן זוית משמע דדוקא באוכל בב' רוחות לא עבדי אינשי פתחא דהא תני משני רוחותי', ולעיל (ו' ) במבוי שנפרץ מראשו בד' משמע בלשון רש"י דכל שהפרצה בזוית אפי' מרוח אחת לא עבדי אינשי פתחא, מיהו בחי' הריטב"א מביא גם לעיל בשם רש"י דהיינו באוכל מב' רוחות. אבל בלשון רש"י שלפנינו שם אין נראה לכאורה כן דא"כ למה פי' דמיירי במבוי שהי' רחב כ' אמה וסתם עשר אמות ונעשה פירצה בהסתימה, בל"ז י"ל במבוי פתוחה והפירצה לאורך המבוי בראשו גם ברוחב דכולו פתוח, ואולי ס"ל, דבמבוי של עשר דסגי בלחי וקורה לא מיקרי אוכל בב' רוחות, כיון דדופן א' הכשירו בלחי ובדופן הארוך שפיר מיקרי פתח, רק באוכל בב' רוחות שצריכין להיות סתומין לא מהני להיות פתח ולכך פי' שסתם מקצתה שהיתה רחבה כ' ע"ש וצ"ע, ובפוסקים פליגי בפי' קרן זוית, ולדעת האומרים דבכל גווני לאו פתח היא צ"ל דהתנא נקיט מב' רוחות דכה"ג שכיח להיות בקרן זוית ואה"נ דמרוח א' נמי דינא הכי:
שם בגמ' ה"נ כו' וקירויו בד' עי' פי' רש"י דהיינו שהגג ג"כ נפרץ ברוחב ד', ובריטב"א פי' ברש"י ד' טפחים, וא"כ צ"ל פי תקרה יורד וסותם באורך הפרצה של צפון ולמזרח ובב' הפסקות ברוחב שיש ד' מן כותל הנשארת עד המחיצה שנעשית אצל התקרה מכח פי תקרה דאל"כ יהי' פתוח ד' ונקרא פרצה, אע"ג דבכל מקום אין פירצה בד' מ"מ נראה דהכא כיון דאין כאן מחיצה אלא מכח פי תקרה אין שם פתח על הנשאר ולכך גם בד' חשוב פירצה, וכמ"ש רש"י לעיל (פ"ט:) ד"ה אבל אין מחיצה כו' דכיון דנעשה מחיצה ע"י גוד לא חשיב הפירצה פתח דפתחא דמינכר בעינן ע"ש, ובהכי מיושב נמי מה דקשה דל"ל פ"ת ד' פעמים נאמר רק ג' פי תקרה או ב' ופירצה אחת שתשאר לא תהי' [עשר רק כמ"ש, ומה שמקשין התוס' על רש"י נראה דשיטת רש"י היא דמצרפין החמש של מחיצת צפון למחיצת המזרח להיות נחשב יותר מעשר, אך התוס' ס"ל דיש לחשוב רק באלכסון אבל רש"י לא ס"ל כן:
שם בגמ' בעשר כו"ע לא פליגי, עי' פי' רש"י ותוס', ולכאורה נראה דלרש"י סתם אכסדרה יש לה ד' עמודין (וכמ"ש רש"י לקמן בד"ה אלא דהקורות נתונים על ארבעה עמודים) והוי שפיר פתח, ולכך השיגו תוס' על רש"י דא"כ לאיכא דאמרי דפליגי בעשר למה יהי' פתח. ולכך הכריחו לפרש כשיטתם לעיל דאכסדרה יש לה ג' מחיצות שלימות וממילא אין בפירצה שבמילואה ברוח רביעית שום עמוד ולא חשוב פתח אלא מכח פי תקרה, אכן לפ"ז תמוה לרש"י מה דמייתי מקורה בחורבה והתם אין שום עמוד, וראיתי בחי' הריטב"א שכ' דגם לפירש"י חשוב הכא פתח רק מטעם פי תקרה ולעולם איירי בלי עמודין, [ובדאיכא עמודין לכאורה גם ביתר מעשר י"ל דמהני מטעם צורת הפתח וצ"ע]. ולפ"ז צ"ע השגת תוס' על רש"י דשפיר י"ל דבסברא זו פליגי ב' הלשונות כמו דפליגי רב ושמואל בלישנא בתרא בסברא זו לפי' התוס':
שם בגמ' קורה ד' מתיר בחורבה פי' רש"י חורבה הפרוצה בר"ה, ועי' במהרש"ל שכ' ותמוה דלעיל פ' כ"מ (פ"ו.) לא פי' רש"י כן, ובאמת תמוה דשם פי' רש"י דקורה מהלכת מכותל לכותל וצריך פי תקרה רק מב' הצדדין. וא"כ תמוה דלפ"ז גם ללישנא בתרא י"ל אליבא דכו"ע דגם ביותר מעשר בג' מחיצות מודה גם שמואל דאמרינן פי תקרה יורד וסותם לפירש"י לעיל דבג' אית לי' נמי לשמואל דאמרי' פ"ת יורד וסותם, והכא מסקינן דלא אתי אלא אליבא דרב וצע"ג: