שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כל גגות · דף צ.
בגמ' קשיא דרב אדרב פי' רש"י משום דנפרץ לרה"ר ובתוס' לעיל ד"ה במחיצות הבינו מדבריו דמשום כרמלית הוא, [דבסוף הגג איכא כיסוי הבולט קצת דהוי כרמלית וכמ"ש בחי' הריטב"א ע"ש] מיהו לכאורה לפי השיטה דיש כרמלית למעלה מי' אי מתחיל שם רשות חדש א"כ, א"צ כלל לטעם דנפרץ לבני רה"ר וצ"ע, והנה לפי השיטה דאין כרמלית למעלה מי' כלל פי' התוס' לעיל בכוונת הש"ס משום דידע דמיירי ביותר מב"ס, וקשה לפמ"ש התוס' כאן ד"ה הכא דלא בכל גווני מיחשב גג כקרפף ומשו"ה הוצרכו לחלק אליבא דשמואל ע"ש, א"כ מאי מקשינן אדרב דלמא גם לרב באין מחיצות ניכרות לא מיתסר אף ביותר מב"ס דלא חשיב כקרפף, ובאמת פשט הגמ' בעמוד ב' משמע דפליגי בזה אי חשיב כקרפף ולפרש"י א"ש, ויתכן לומר לפ"ז דגם רב מודה דלא חשוב מוקף לדירה אלא דס"ל דאין לו דין קרפף, ורק משום פירצה לבני רה"ר מחלק הגמ' בין מחיצות הניכרות כנ"ל:
שם בגמ' התם לא הוי יותר מב"ס, פי' רש"י ותוס' דדוקא הכא לר"מ דמשוי לכולהו חד רשותא לא אמרינן גוד אסיק ומצטרפין לבית סאתים, ולפ"ז בשני גגין של אדם א' ג"כ מצטרפין דבשל אדם א' לכו"ע רשות א' היא, ועל התוס' קשה דלעיל (פ"ט.) ד"ה רב אמר כתבו דביש בכל הגגין יותר מב"ס אי ל"א גוד אסיק מצטרפין משמע דלשמואל דס"ל דאמרינן גוד אסיק אין מצטרפין גם לר"ש אע"ג דרשות אחת הם לדידי' ע"ש, וכבר תמה שם המהרש"א, ונראה מדבריו שהבין דכוונת התוס' הכא דדוקא מגג זה לגג אחר ס"ל לשמואל דאסור לר"מ מצד ממ"נ אי אחת היא חשוב כיותר מבית תאתים כו', אבל לעיל כוונתם להשתמש כל א' בגגו ע"ש, ולפ"ז מה דאמר שמואל הכא א"מ בו אלא בד"א הכוונה דוקא לטלטל מזה לזה אבל בגג א' כולם מותרין לטלטל בו כמה שירצה, ודוחק גדול הוא, ודוחק נמי לחלק בין ר"מ לר"ש דלר"ש דמיקל טפי דגגות וקרפיפות נמי רשות א' הן לכך גם אי אמרינן גוד אסיק מ"מ רשות א' הוא, אבל לר"מ אי הוי אמרינן גוד אסיק לא הוי רשות א' דכ"ז אין לו ראי' וסברא מוכרחת, ובאמת עיקר הסברא ג"כ תמוה בעיני דהא לר"מ חצירות רשות א' אף אי הוי כותל מפסיק ביניהם כמבואר לעיל ריש פרקין דאמר והרי כותל כו', א"כ מה הוכחה לר"מ דל"א גוד אסיק הא גם אי הוי מחיצה גמורה הוי מותר לטלטל מזה לזה, מיהו אפשר דבגגין אי יש להם מחיצה מפסקת לא הוו רשות אחת דבכה"ג מודין ר"מ ור"ש לחכמים דכשם שדיורין חלוקין למטה כך למעלה, וקצת י"ל כדמות הוכחה לזה דהא סילוק דדקה ג"כ גורם איסור לר"מ, מיהו לא מצאתי חילוק זה בפוסקים וכ' סתמא דכל גגין רשות אחת משמע גם בדאיכא מחיצה וצ"ע בכל זה, ולולי פירש"י ותוס' הכא הי' נראה דבגג א' יש טפי מבית סאתים מיירי רב ושמואל דומיא דגג יחידי, רק דלר"מ נ"מ נמי בפלוגתייהו בהרבה גגין לכן נקיט תרתי גג השוין לר"מ ויחידי לרבנן, ולעולם י"ל דבאין בגג א' טפי מב"ס שפיר אמרינן גוד אסיק לשמואל גם לר"מ ור"ש כמשמעות התוס' לעיל וצ"ע: