אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק כל גגות › דף פט:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל גגות · דף פט:

דף פט.

בגמ' א"ל אביי כו' ואמרת לן עלה אר"י א"ש ל"ש כו', פי' דלרב דל"א גוד אסיק אלא היכא דהמחיצות ניכרות א"ל לפרש משום דריסה אלא באין מחיצות ניכרות, רק שמואל דלא ס"ל הכי הוצרך לאוקמא בדאיכא דיורין ומשום דריסה. ואי גם שמואל לא ס"ל גוד אסיק טפי הוי מוקמי לי' באין מחיצות ניכרות, [אכן רש"י פי' באופן אחר]:

שם בגמ' א"ל כו' שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה, משמע דצריך להיות כל הסביבות ג"כ במחיצות וקשה הפעם, ומהרש"א כ' דלאו דוקא פי' רש"י כל סביבותיהן, מיהו לשון הגמ' קשה בפרט מה שאמרו ומחיצה על זה דמשמע על הקטן ג"כ, תמוה דהו"ל למימר בקיצור ל"ש אלא שיש גיפופין, מיהו למסקנא י"ל זה דנקט ומחיצה ע"ז דאי לא הוי מחיצות על הקטן הוי מותר הקטן ג"כ לבני הגדול, כדאמרינן לקמן באין מחיצות הקטן ראוי' לדירה מכש"כ באין לו מחיצות כלל, אבל קצת אפשר לפרש עוד בגמ' דגם בשאין גיפופין כלל רק שכל הסביבות יש בהם מחיצות אמרינן שפיר גוד אסיק והוי כגיפופין, ודוקא באין בכל הדפנות מחיצות אז לא אמרינן גוד להיות כפתח הואיל ואין דרך פתח להיות בגג שאין עליו מחיצות כלל ודו"ק כי קצרתי, מאחר שא"נ כן מלשון רש"י ומשאר מפרשים:

שם בגמ' אבל יש מחיצה ראוי' לדירה על הגדול ולא על הקטן כו' לכאורה קשה דהא מסתמא ה"ה איפכא נמי ביש מחיצות ראויות לדירה על הקטן ולא על הגדול בני קטן מותרין בגדול, ואדרבה נראה דכ"ש הוא דבני גדול הואיל ואוסרין על הקטן לכך מסתמא מסלקין עצמם כל שיש הוכחה דהקטן צריך לתשמישו טפי מהגדול כי היכי דלא ליסרו עלייהו, אבל הקטן שאינו אוסר על הגדול למה יסלק עצמו להוסיף לבני הגדול תשמיש בגג שלו כיון דבל"ז אינו אוסר עליהן, ואפשר באמת דלרבותא נקטו כן ומכ"ש ביש מחיצות על הקטן דהוי סילוק וצ"ע, וי"ל עוד דרך ממוצע דביש על הקטן מחיצה לא מהני הוכחה אלא שאין הגדול אוסר עליו מיהו על הגדול אסור, אבל הוכחה במחיצות הגדול מהני להתיר לו גם הקטן דהגדול בל"ז מותר, ולדעתי נראה יותר כמ"ש מקודם:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה