שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כל גגות · דף פט.
במשנה ר"ש אומר אחד גגות כו' וא' קרפיפות, פי' רש"י שאינם יותר מב' סאתים ובגמ' לקמן בסוף ד"ה מאי לאו פי' רש"י למ"ד דקרפיפות רשות לעצמן דנ"מ גם ביתירין מב"ס לטלטל ב' אמות בקרפף זה וב' בזה ע"ש, וא"כ גם כאן הו"ל לפרושי הכי, ואפשר דס"ל דלר"ש להיות גגות וקרפיפות רשות א' דוקא בפחותין מב"ס אמרינן הכי, אבל ביתירין מב"ס כיון דדין אחד להם דאסור לטלטל בהם ד' אמות לא חשיבי רשות א' עם גג וחצר ואסור לטלטל ב"א בזה וב' בזה וצ"ע, [וכן נראה לפי מ"ש רש"י בשבת (ז.) דקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה הוי כרמלית, וכן פי' רש"י שם (פ'.) א"כ אסור לטלטל מזה לזה דמרה"י לכרמלית מפיק, אבל לפמ"ש התוס' בשבת (ו'. ד"ה ארבע) דרה"י גמור היא י"ל דמותר לטלטל מגג לקרפף יותר מב"ס, אכן בטוש"ע (סי' שע"ב ס"א) משמע דאסור ע"ש]:
בגמ' ואי קסבר כו' דכל למעלה מי' רשות א' היא, משמע דכל הטעם דלא אמרינן כשם שדיורין חלוקין למטה הוא משום דלמעלה מי' רשות אחת היא, א"כ אי כל הגגין הם תוך י' שפיר אסור לטלטל מזה לזה, רק דסתם גגין למעלה מי' הם, ומ"מ נ"מ בבתים העומדין תוך חפירה בקרקע שאין גגם למעלה מי' מהחצר, מיהו אפשר דכוונת הגמ' למעלה מי' מקרקעות שלהן ולא איכפת לן בחצר כלום, ולפ"ז ברוב בתים דהם עשרה לעולם רשות א' היא:
בתוס' ד"ה רב אמר כו' א"נ נ"מ כו', עי' במהרש"א ומה שהניח בצ"ע דגם בפחות מב"ס משכחת פלוגתייהו, כוונתו לשיטה אחת שבתוס' בסמוך דגג שהוא רחב מהמחיצה נעשה כרמלית למ"ד דל"א גוד אסיק והגם די"ל דהתוס' מיירי באין מקום ד' טפחים באותו יתרון של הגג לחוץ מהמחיצה, מ"מ שפיר מקשה המהרש"א די"ל נ"מ בפחות מב"ס היכא דמרוחק ד':