אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק כיצד משתתפין › דף פו.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כיצד משתתפין · דף פו.

דף פה:

במשנה המניח את ביתו כו' פי' רש"י דפליגי אי דירה בלא בעלים חשיב דירה, והג' רעק"א במשניות תמה דהא מסקינן בגמ' לעיל (ס"ב) דמיירי בדאתי ביומי' ולכו"ע דירה בלא בעלים אינו דירה אלא דבישראל גזרינן כו' ע"ש, והנה מפי' רש"י והר"ב כאן לק"מ לפע"ד ואדרבה בהכי א"ש טפי דהכוונה לעיל בגמ' דהיכא דלא אתי בשבת ביומי' ואזיל לזמן הרבה מיקרי דירה בלא בעלים ולכו"ע לאו שמי' דירה, רק היכא דאתי ביומי' פליגי אי שמי' דירה או לאו משום דאטו מי שיצא לחוץ על שעה א' יהי' נקרא דירה בלא בעלים, וא"כ י"ל מ"ש רש"י כאן דשמי' דירה היינו בכה"ג דאתי ביומי' ורש"י לא הוצרך לבאר זה דמפורש הוא בסוגיא דלעיל, (בפרט דהלכה קיי"ל כר"י ולדידי' ודאי גם. בלי בעלים כלל לא גזרו), ומ"ש רש"י הכא בדר' יוסי דל"ש דירה אלא משום דשמא יבוא הגם דלפי מ"ש הי' נראה דגם ר"י ס"ל שמה דירה בדאתי ביומי' רק בישראל לא הוי דירה, כיון דמסתמא לא יבוא, מ"מ י"ל דלא מסתבר לרש"י לפרש כן דאי הליכה על יום א' לא מיקרי בזה דירה בלא בעלים. גם בישראל מה שא"י לחזור מצד שביתת שבת מ"מ הליכת עראי הוא, לכך פי' מטעם גזירה, ומיהו פי' רש"י עצמו לעיל תמוה דפי' בהדיא הטעם בדר"מ בדאתי ביומי' אסור מטעם שמא יבואו, וא"כ באמת דבריו שם סותרין לדבריו דהכא, ועי' באור זרוע לעיל פ' הדר (סי'), וגם לשונו צ"ע דמנ"ל דהמשנה דהכא לא ס"ל כפי' הש"ס לעיל באתי ביומי', ונהי דר"י לית לי' גזירה בישראל מ"מ ר"מ שפיר אית לי' ע"ש היטב כי קצרתי:

בתוס' ד"ה צריך כו' בסוה"ד וב"ה בעי כו' וטפח בתוך המים כו' נראה דצריך להיות טפח משוקע במים לבד הי' טפחים, ולפ"ז גם חמשה למעלה מהמים וחמשה תוך המים לא מהני, וצ"ע דהא נראה דכו"ע מודים דכל הי' תוך המים מהני, דאין סברא לומר דב"ש וב"ה פליגי לקולא ולחומרא, וא"כ למה לא יועיל נמי ט' טפחים למעלה וטפח א' תוך המים, ומצאתי שגם הריטב"א חולק על התוס' בזה:

בד"ה קורה כו' כיון שהחצירות מוקפות מחיצה, לכאורה א"צ לזה דבל"ז הבור יש לו אוגנין סביב ואפשר ס"ל כיון דלמעלה מאוגנין ליכא מחיצות א"י לומר פי תקרה יורד וסותם כיון דהקורה מסתמא גבוה טובא למעלה על האוגנין, ונהי דלמטה יהי' חלל ד' מ"מ לא שייך פי תקרה כו' כיון שכל המשך לא יהי' בו חלל ד' לכך הוצרכו למחיצת החצר:

בא"ד וה"נ מוכח בפ"ק דשבת גבי אסקופה כו', נראה דאין מזה הכרח לדחות שיטת רש"י די"ל דהתם נמי אין מתחילת קורה זו עד סוף קורה שני' יותר מד' וממילא בפתח נעול ליכא חלל ד', רק משמעות התוס' הוא מלשון הגמ' שם שאין בזו ד' משמע דאף אם הקורה עם מקצת חלל עד נעילת הפתח יהי' ד' מ"מ לא מהני ע"ש ותבין:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה