שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כיצד מעברין · דף נה:
בגמרא א"ר חיננא ב"כ אר"א אם יש שם ג' חצירות כו' פי' רש"י דבהכי חשיבי עיר כו' כדאמר ר"ש לקמן גבי שיור ע"ש. ולפ"ז לר' יצחק דקאמר התם דסגי בחצר ובית א' ה"ה הכא, אבל הרי"ף וכן בשו"ע (סי' שצ"ב) פסקו התם כר"י והכא סתמו דצריך ג' חצירות דוקא, וצ"ל דלא מדמי להתם דלר"י בקצת היכר סגי. ואולי גם רש"י מודה לזה אך מדר"ש מוכח דחשוב עיר ולענין זה הלכה כר"ש רק ר"י הוסיף התם דא"צ שיעור של עיר כלל:
שם בגמ' מ"ט עולא אמר כו' מפי' רש"י (מ"ט אסורין בנותיהן] נראה דקאי על הא דבנותיהן בכלל שוכב עם בהמה. וקשה דא"כ גם בניהן כן הויין ממזרים כמו הבנות וגם מה ענין זה לשוכב עם בהמה. לכן נראה דמ"ט קאי ארישא דבניהן אינן שלהם כנ"ל ] [וכמ"ש רש"י ג"כ על זה לקמן מפרש טעמא]. והא דבנותיהן כבהמה הוא מטעם אחר דאין מנהגם כבני אדם. ועי' במהרש"א שכ' שיטה אחרת ג"כ: