אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק חלון › דף פ:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק חלון · דף פ:

דף פ.

במשנה נתוספו כו' וצריך להודיע, פי' רש"י אם דעתן כו' בעירוב וכגון שמערב משלהן, ולפ"ז לקמן לר' יהודה דאמר בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות זוכין לאדם כו' היינו אפי' לערב לאדם משלו בלא דעתו, וא"י מנ"ל לרש"י פי' זה הא למאן דמפרש מתני' בחצר שבין ב' מבואות פשיטא דגם אם מערב משלו לחבירו צריך להודיע א"כ נראה דלכו"ע מיירי במערב משלו ובהכי אר"י דזכות הוא וצ"ע. ואפשר קצת ראי' לפרש"י מהא דפריך בסמוך פשיטא דחלוקין עליו חביריו כו' ואי ר"י מיירי במערב משלו א"כ הומ"ל דסד"א דמיירי הכא במערב משלהן, אבל אין זה הכרח די"ל דסתם מתני' מיירי משלו דחד מילתא הוא מוסיף ומזכה וצריך להודיע [דלפי' רש"י צ"ל כמ"ש הר"י דתרתי קתני מוסיף ומזכה אם משלו הוא מערב וצריך להודיע אם מערב משלהן ע"ש, ובמג"א (סי' שס"ח סק"א) הניח דבריו בצ"ע ע"ש]:

שם במשנה ר"י אומר ככר. הוא עירוב כו' כאיסר והוא שלם כו' פי' רש"י ככרות הרבה כגרוגרות לכ"א ואחד, משמע קצת דס"ל דאין שום פרוסה מצטרף גם להשלים השיעור דגרוגרות, ומסברא הי' נראה דכל שמביא ככר כאיסר ומשלים בפרוסות לכרוגרות סגי, ועי' בר' יהונתן [שפי' באופן אחר דר"י מיקל דלא בעי כגרוגרות]:

בתוס' ד"ה אבל קורה אע"ג דלחי נמי בעי שיעור גובה י' כו' ולא ביארו התי' על זה, [דהא שיעור גובה י' לאו שיעור זוטא הוא ועי' בריטב"א שנדחק בזה]. אבל נראה דלק"מ דהא דצריך גובה י' אין זה שיעור על הלחי רק דכל משהו מחיצה היא, אלא דכיון דמחיצה צריך להיות עד י' ממילא צריך להיות נמשך התיקון בכל משך י', אבל גוף התיקון אין בו שיעור, דומיא אי הוי קורה משהו סגי מה דצריך להיות נמשכת בכל הרוחב של המבוי לא הוי חשיב שיעור כלל, דזה אינו מצד חשיבות השיעור אלא דהתיקון צריך להיות בכל משך הצריך להתיקון, משא"כ מה דבעי רוחב טפח שפיר חשוב שיעור:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה